זינגר נ' רייניס

פסק דין

בפניי תביעה כספית על סך 5,000 ש"ח, אשר הגיש התובע בגין נזקים שנגרמו לו, בעקבות נשיכתו, לטענתו, על ידי כלבתו של הנתבע.

היום, 11.1.2011, נערך דיון בתיק בפניי.

במהלך הדיון שמעתי את עדותו של התובע ואת עדות הנתבע.

חרף הכחשתו של הנתבע, כי אחת מכלבותיו היא הכלבה הנושכת, לא מצאתי מקום לפקפק בעדותו של התובע בעניין זה, והעובדה שהכלבה נלקחה להסגר בעקבות האירוע, בהוראת משרד הבריאות, יש בה סיוע ממשי לטענה.

אין כל מקום להניח כי התובע, שאין ספק שננשך (לאור עדותו המשכנעת, וגם לאור תמונות שהציג) ינסה לטפול האשמה על הנתבע ללא הצדקה, ועדותו בפניי חיזקה את התרשמותי בעניין זה.

בעניין זה אין די בעדותו של הנתבע, כי שתי כלבות שהחזיק בעבר היו קשורות באופן תמידי, כדי לדחות את תיאור התובע לאירוע, וסביר יותר כי הכלבה נשוא ההליך השתחררה ונשכה את התובע.

משהתקבל תיאורו של התובע לאירוע, שיש בו כדי להביא לחיוב הנתבע בתשלום נזקיו הכספיים, נותר כעת לבית המשפט להעריך את הנזק.

התובע לא הציג ראיות לאבדן הכנסה, או להוצאות רפואיות ממשיות שנגרמו לו עקב הנשיכה, ובעניין זה אין לו לבית המשפט אלא לפסוק את נזקי התובע, לרבות ראש נזק של "כאב וסבל" על דרך האומדנה, ובהתחשב בנסיבות.

לענייננו, ולאחר ששקלתי בדבר, אני פוסק לתובע סך גלובאלי של 1,500 ש"ח בתוספת סך 50 ₪ של אגרת בית המשפט ששולמה על ידי התובע, ובסה"כ 1,550 ₪.

סכום זה ישולם על ידי הנתבע לתובע בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, ו' שבט תשע"א, 11 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: