זינגר נ' מדינת ישראל

החלטה

החלטה

הרקע

בקשה להפחתת חוב ועיכוב הליכי גביה שהוגשה ב 2013 ביחס לדו"ח שנכתב כבר ב2010.

לא אחזור על כל נימוקי הבקשה אלא אציין כי המבקשת ,בין היתר, אינה חולקת על חניה אסורה אלא שלטענתה בוצעה ל"לאחר שהעמידה את מכוניתה לזמן קצר ביותר במקום אסור כאשר איחרה לרופא" מוסיפה המבקשת ומספרת כי לא שלמה את הדו"ח שנרשם כאמור ב2010 עד ליום 3.4.11 "משום שכיומיים לפני מועד התשלום .. לקתה באנגינה קשה " . בנוסף מסיבות שפרטה לטעמה התנהלות המשיבה שערורייתית. לבקשה צורפו מסמכים שונים הנוגעים להתנהלות מול המשיבה. לא צורף לבקשה תצהיר אף לא הובהר בין היתר איזו מניעה הייתה מחניה במקום מותר כנדרש בשם האינטרס הציבורי ביום בו נרשם הדו"ח .לטעמו של המבקש כפי שנרשם בלקוניות לבית המשפט סמכות ענינית לדיון לאור החוק והפסיקה

הבקשה מציינת בית היתר כי בוצע עיקול בדירת הוריה של המבקשת.

המשיבה התנגדה וצינה בין היתר כי המבקשת החנתה ביודעין במקום אסור , כי את הדו"ח קיבלה כ71 יום בטרם חלתה לטענתה באנגינה שמנעה תשלום

מלכתחילה טענה המבקשת באופן לקוני וכללני כי

ההחלטה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ובחומר שבפני מצאתי שדין הבקשה זאת שהוגשה לבית המשפט לעניינים מקומיים להדחות. לאור ההסדר החוקי והפרמטרים הרלבנטיים בפסיקה.עם זאת מובן שאין בהחלטה זאת כדי להכריע בגורל סכסוך אזרחי הנוגע לשאלות הזכות לעקל בשם חוב זה בדירת הורי המבקשת ובעניין והיא מצויה בגדר הליך המתאים לערכאה המתאימה ובכפוף לכללים שחלים לגביו .

תמצית הנימוקים

בלא למצות, סברתי ששכל שהבקשה נוגעת להשגה על פעולות הגבייה ,היא חורגת מגדר סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מקומיים זאת , שתחומה כמצוות המחוקק בגדר המפורט בסעיף 55(א) לחוק בתי המשפט ( נוסח משולב) התשמ"ד -1984 בגדר סמכותו , בכפוף לכללים הרלבנטיים,הוא יכול להתייחס לסוגית עצם ההרשעה אך למשל , נפסק שלא בכל הכרוך בגביה על פי פקודת המסים (גביה) שאינה בסמכותו של בית המשפט הפלילי שנוגעת לשלב הוצאתו לפועל של הקנס שהושת ..ראו למשלא. למשל כב' השופטת שטרסברג כהן בע"פ 3482/99 פסי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג (5) 715,718 (1999) () פסקה -4. ב. כב' השופט דנציגר בע"עמ 6848/10 ארז נגד עירית רחובות ( 30.5.12) ג.שוו גם כב' י אלון השופט בע"פ 7444/06 הרפז נגד עירית באר שבע ( 5.2.07) ד. ראו גם כב' השופט דנציגר ברע"א 533/10 וינברג נגד מנהל מס שבר מחוז תל אביב (13.5.10) .

אשר לעצם הרשעה הרי -אדם שאינו משלם קנס המוטל עליו שלא הגיש בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או הודעה על בקשה להישפט במועדים שנקבעו בחוק נראה בשלב מסוים לפי מצוות החוקק הראשי כמי שהורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס.גבית קנס שלא שולם במועדו נעשית על פי פקודת המיסים גביה כאילו היה קנס ומדובר בשלב הוצאתו לפועל של עונש הקנס שהושת. כשההרשעה בפלילים הופכת חלוטה בית המשפט אינו רשאי ברגיל, להידרש בשנית להרשעה משום כלל סופיות הדיון והגבלות על כוחו של בית המשפט גם בעבירות המכונות עבירות קלות ולרקע המסמכים שבפני ובמקרה שלפני כלל לא הוצגו בפני טעמים לסטות מכלל זה וממילא לא בטל החוב שבעטיו פועלת המבקשת .

על הכלל לפיו מי שלא שילם קנס במועד יראה כמורשע ראו א. סעיף 229 ח(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמב-1982( להלן:"החסד"פ") ב. ראו ענין פסי וארז הנ"ל אוסיף כי על המבקש , בפרט בעבירות קלות, נטל לטעון מתוך המסמכים המוגשים לבית המשפט כי אכן מדובר בנסיבות מיוחדות המצדיקות לסטות מהכלל ולהניע הליך פלילי מחדש ראו ב"היקש "גם א . כב' השופט אור ברע"פ 9142/01, 4549/02, 4719/02, 4853/02, 8166/02 סוראיה איטליא ואח' נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם))(2.10.2003).(להלן:"עניין איטליא")ג. .כב' השופט גובראן ברעפ 03 / 10200 דביר שחוח נ' מדינת ישראל ( לא פורסם, (4.12.03)( להלן:"עניין שחוח")ד.כב' השופט שמגר בעניין ר"ע 85 / 418 פרץ רוקינשטיין נ' מדינת ישראל לט (3) 279, עמוד 280(14.8.85)( להלן:"עניין רוקינשטיין")הנציין שהובהר זה מכבר וראו גם בעניין אלטיליא ובעניין שחוח" שכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום לב, אינה יכולה להצדיק אי הופעה לדיון..."

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ד, 08 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: