זינגר נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

פסק דין

אני סבור שהוראת סעיף 63 (ב) (6) לפקודת פשיטת הרגל, בכל הנוגע לפזרנות בלתי מוצדקת באורח חיים, מצריכה פרשנות זהירה ושמרנית. פרשנות מרחיבה של ההוראה הזו פירושה שאדם שקיבל החלטות כלכליות לא נכונות במישור הצרכני לא יוכל לקבל הפטר ולא יוכל ליהנות מהגנות דיני פשיטת הרגל ואני סבור שלא זו המגמה כיום נוכח תיקוני החקיקה הן בחוק ההוצאה לפועל והן בפקודת פשיטת הרגל כאשר השיקול של תועלת לנושים מצא עצמו מחוץ לגדר השיקולים אשר בימ"ש שוקל בבואו לבחון הכרזת פשיטת רגל לבקשת חייב.

אני חושב שהחלטות צרכניות לא שקולות, בד"כ למעט במקרים קיצוניים במיוחד, אינן שונות במהותן מהחלטות עסקיות פזיזות של מי שמקים עסק מבלי לבדוק היטב את היחס בין העלויות וההתחייבויות לבין ההכנסות הצפויות והנכסים העשויים להיווצר כתוצאה מניהול העסק. נדמה לי שבעוד האנשים שנכשלים עסקית בתום לב אף שכמעט כולם היו חסרי זהירות ולכן נכשלו, זוכים להגנת דיני פשיטת הרגל, לא יהיה זה ראוי לומר שאדם שלקה באותו סוג של טעויות בשיקול דעת אלא שלא היה עצמאי לא יוכל לקבל את ההגנה זו.

המצב המשפטי דהיום רואה מטרה עיקרית בדיני פשיטת רגל כאשר המבקש הוא החייב , במתן הזדמנות לחייבים שכשלו לסיים את הפרק העגום הזה בחייהם ולצאת לדרך חדשה תוך כדי שמירת השוויון בין אנשים ומיצוי יכולת ההחזר לרבות על ידי ביטול הענקות, ביטול העדפות, כלי החקירה העומדים לרשות הנאמן וכיוצא באלה.

במיוחד נכונים הדברים לאדם צעיר שעושה רושם שהוא פועל להקטנת הוצאותיו השוטפות ולמיצוי מיטבי של כושר השתכרותו, והוא מתנהל בצורה ראויה בהליך פשיטת הרגל עצמה.

נוכח התמונה הכוללת העולה מכל האמור לעיל אני מכריז על החייב פושט רגל.

עו"ד רן מסיקה מתמנה כנאמן וההתחייבות הכללית שהפקיד במשרדי הכנ"ר תשמש גם לעניין זה.

אין באמור לעיל כדי לחסום טענות בנושא אורח חייו של החייב ואת יצירת החובות, אם וכאשר תגיע השעה לשקול הפטר. אני מודע לקשיים העולים מדברי ב"כ החייב אולם מוצע שהחייב יחפש כל דרך לגבש הצעת הסדר עם נושיו.

ניתן והודע היום י"ג סיון תשע"א, 15/06/2011 במעמד הנוכחים.

שאול מנהיים, שופט

הוקלד על ידי: גיטה גוטמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: