זימן נ' מדינת ישראל

החלטה

בקשת התובעת למינוי מומחה מטעם בית המשפט על מנת שיבחן את סבירות הטיפול בעניינה על ידי וועדת הגושה ליד משרד הבריאות:

1. התובעת טוענת בין היתר, כי בניגוד לצרכיה ובניגוד לקביעת רופאים שטיפלו בה בארה"ב, נמנעה הוועדה לאשר לה מינון מספק של תרופה / ות הנדרשות להפחתת / מניעת נזקי מחלת הגושה. כתוצאה מכך לשיטתה, הוחרף מצבה שלא לצורך ונגרמו לה נזקי גוף. הנתבעת מכחישה את טענות התובעת, אך לדבריה ממילא אין התביעה נתמכת בחוות דעת רפואית לעניין סבירות הטיפול.

2. לטענת התובעת, תחילה בכתבי טענות ובשלב מאוחר ביותר, בצירוף תצהיר בעלה, ניסיונותיה להשיג חוות דעת מטעמה, ממומחים שונים האמונים על הטיפול במחלה, כשלו, שכן הללו סירבו לבקשתה. על כן מבקשת היא למנות מומחה מטעם בית המשפט.

3. הנתבעת התנגדה לכך בין היתר בטענה כי לא נוצר "עניין שבמחלוקת" המאפשר מינוי מומחה כאמור, לאור תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

אי צירוף חוות דעת רפואית

4. תקנה 127 לתקנות קובעת:

רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה .... אולם רשאי בית המשפט ... לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

תקנה 130 [א] לתקנות קובעת:

בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן – מומחה מטעם בית המשפט).

תקנה 137( [א] לתקנות האמורות מתנה כי בהיעדרה של תעודה או חוות דעת כאמור:

לא יזקק בית המשפט להוכחה של עניין שברפואה מטעמו לעניין הנדון.

5. הנחת המוצא של ההלכה הפסוקה היא כי חוות הדעת הרפואית היא המקימה את עילת התביעה מקרה בו רצה בעל דין להוכיח "עניין שברפואה". על כן עליו לצרפה לכתב התביעה כבר בעת הגשתו, זאת בנבדל לגבי עילות תביעה אחרות, שם ניתן להגיש חוות דעת מומחים בהמשך ההתדיינות [ע"א 8587/01, עיזבון גולדברג ז"ל נ' קופ"ח כללית, ע"א 5322/08, זנדני נ' ד"ר בורוכוביץ ואח', בר"ע מח – חיפה 1775/07, ענבל נ' דאנס – בר ואח', להלן – "עניין זנדני", מתוך אתר נבו ועוד].

6. זאת ועוד, הדרישה להגשת חוות דעת בעניין שברפואה מייעלת את ההליכים ומהווה מסננת ראשונית לתביעות סרק. בפרט יפים הדברים בתביעות בגין רשלנות רפואית שאז על חוות הדעת לעסוק לא רק בשאלת הנזק, אלא בראש ובראשונה בשאלת האחריות והקשר הסיבתי [עניין זנדני, רע"א 6098/92, זכאי נ' משרד הבריאות ות.א. 10207/04, פיטוסי נ' מוסקונה, מתוך אתר נבו].

7. יחד עם זאת, השילוב של תקנות 127 ו - 130 לתקנות, מאפשר לבית המשפט ומטעמים מיוחדים, לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת מטעמו ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט. מקובל כיום כי היעדר חוות דעת מטעם התובע מלכתחילה אינו מונע היווצרות "עניין שבמחלוקת", בין משום שאותו "עניין" הוא העניין עצמו [קרי – לפי כתבי הטענות] [וכך ניתן להבין מרע"א 10251/02, אפרים כץ – חמים וטעים נ' דואני, פד"י נז [1] 797] ובין משום שהעניין נוצר בדיעבד באמצעות חוות דעת מומחה בית המשפט [ראו עניין זנדני].

8. מן הכלל אל הפרט – אין חולק כי מספר המומחים הבקיאים בארץ במחלת הגושה הוא מצומצם. חלקם אף קשור בעבר או בהווה לוועדת הגושה. על רקע זה יש בסיס לטענת התובעת כי לא השיגה, ולא מטעמים כלכליים, חוות דעת התומכת בתביעתה. טענתה זו לא נסתרה על ידי הנתבעת.

9. בחינת פרטי התביעה מצביעה על מינון גבוה משמעותית של התרופה, אותה רשמו לתובעת הרופאים המטפלים בחו"ל, מול מינון נמוך משמעותית, אותו אישרה הוועדה בארץ, על אף שהייתה מודעת למינון שנרשם בחו"ל. לימים אישרה הוועדה את אותו מינון גבוה. יש באלה, כדי להעלות שאלה מחודדת של מינון ובשלב זה נראה כי אין מדובר בתביעת סרק או בתביעה לא רצינית.

9. במצב כזה, איני רואה כיצד יתאפשר לתובעת לאפשר קיום דיון בעניינה אלא אם ימונה מומחה מטעם בית המשפט. במידה ולא ימונה, תתאפשר פגיעה ממשית בזכות הגישה החוקתית שלה לערכאות. אף לו סברתי כי התובעת יכולה להשיג חוות דעת ממומחה בחו"ל, הרי שיש עדיפות למומחה ישראלי, הבקיא גם בהתנהלות הרפואית בארץ וכד'. מומחה המתמנה מטעם בית המשפט מתבקש לסייע לבית המשפט עצמו במלאכת הבדיקה הרפואית, ואינו מושפע ולו במעט, מאינטרס הצד שהזמין ממנו את חוות הדעת. בכל אלה מצאתי ככל הנדרש משום "טעם מיוחד" לצורך פטור התובעת מהגשת חוות דעת מטעמה לפי תקנה 127 הנ"ל.

10. מבקשות ותגובות הצדדים התרשמתי כי קיימת הסכמה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, אך הסכמה מפורשת כזו לא הוגשה לתיק.

11. בנסיבות העניין מצאתי למנות מומחה מטעם בית המשפט. יחד עם זאת, על התובעת ועליה בלבד לשאת במימון הביניים של שכר טרחתו באשר עצם המינוי בא לקדם אינטרס ישיר שלה בשלב זה. הנתבעת זכאית להגיש חוות דעת מטעמה תוך 60 יום מקבלת חוות דעת מומחה בית המשפט.