זימן נ' לוי ואח'

פסק דין

בפניי תביעה לתשלום סכום של 4,445 ₪ בגין נזקי התובעת בקשר עם תאונה במגרש חניה בתל אביב , תאונה מיום 12.6.09.

עיינתי בכתבי הטענות על מצורפיהם כולם . שמעתי את התובע, הנתבעת ועד מטעם התובע.

גרסת התובע היא שהוא נסע בכוון כניסה לתוך החניה, לפניו במרחק עמד אוטובוס ולפתע רכב פרטי שנסע לפניו פתח בנסיעה לאחור במהירות , תוך כדי כך פגע בפנס קדמי שמאלי . הפנס נפגע בצורה כלשהי , הרכב המשיך בנסיעה ישר, פנה שמאלה, הוא אחריו, הוחלפו פרטים ובהמשך הרכב הובא בתום שבועיים לתיקון במוסך.

מה שנראה היה כהסכמה כלשהי בדבר אחריות לקרות התאונה הסתבר בהמשך הזמן כמוטעה.

התובע טוען כי הנתבעת לקחה אחריות מלכתחילה וכי היא שפגעה בו ואילו הנתבעת טוענת שלא היו דברים מעולם, כי היא אמנם נסעה לאחור אלא שבטרם פגעה בו עצרה ואילו הוא המשיך ופגע בה המוגדרת על ידה כנשיקה.

עד מטעמו של התובע שלכאורה אין לו קשר משפחתי או כל קשר אישי עם התובע מסר גרסה תואמת לגרסתו של התובע.

שקלתי את כל שהובא בפניי ואומר כבר עתה כי מתעלמת אני לחלוטין מכל אותן הערות פוגעניות ואישיות כלפי מי מהצדדים, דבר מיותר לחלוטין בכתיבה על מסמך של תביעה קטנה.

במקרה זה , על אף שהנתבעת מודה כי נסעה לאחור ועד מטעם התובע מאשר גם הוא שהיתה נסיעה לאחור, לא שוכנעתי כי נזק שנמצא ברכבו של התובע הוא אמנם תוצר של אותו ארוע. לטעמי, נכון היה להביא את הרכב למוסך לבדיקה מיד לאחר הארוע , להמציא לבית-המשפט תעוד מדויק ואומר גם כי אילו הדבר היה נתון לטיפולם של סוכנים מטעם כל אחד מהצדדים סביר היה כי היו מגיעים להבנות ולא לפתחו של בית-המשפט.

בפתח הדיון היום שאלתי אם ניתן להגיע להבנות והתשובה היתה שלילית . בסיומו אומר כי על פי גרסאות הצדדים לא ניתן להגיע למימצא, גם לא ברמת הסתברות של 51% שהיא רמת ההוכחה בהליך אזרחי.

בנסיבות אלו, התביעה נדחית בלא קביעת מימצאים באשר לדרך קרות התאונה.

אשר על כן, גם אין צו להוצאות.

מודה אני לצדדים על שפנו לבית-המשפט על אף השעה המאוחרת.

חוזרת ומתנצלת על העדרו של כבוד השופט גרובס.

ניתנה והודעה היום ד' אייר תש"ע, 18/04/2010 במעמד הנוכחים.

ליה לבאון, סגנית נשיאה

הוקלד על ידי: סיגל עזורי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: