זילכה ואח' נ' דושקין ואח'

החלטה

לפני בקשה למתן החלטה חוזרת בבקשת המבקשת לדחות על הסף הודעת צד ג' שנשלחה כנגדה. בהחלטתי מיום 5/5/11 דחיתי את הבקשה אולם בבר"ע שהוגשה על החלטתי זו נקבע כי עלי להוסיף ולנמק את ההחלטה.

1.ואלה העובדות הצריכות לבקשה:

ביום 5/6/06 הגישו התובעים את תביעתם כנגד 7 נתבעים, לרבות הצד השלישי. בכתב התביעה כתבו התובעים כי חתמו ביום 20/5/96 על הסכם לרכישת דירה וכי הנתבעת (שולחת ההודעה) ייצגה אותם ואת המוכרים בעסקה זו. בשנת 2005 ביקשו התובעים למכור את הנכס. הקונים, שביקשו לקבל הלוואה למימונו פנו לבנק למשכנתאות ולאחר בירור נמצא כי הדירה, הרשומה זה מכבר ככזו בלשכת רישום המקרקעין, רשומה כמחסן בוועדה המקומית לתכנון ובניה (המבקשת). ומשכך, לא ניתנה משכנתא לקונים והעסקה בוטלה. בשל סיווג זה אצל המבקשת, לא עלה בידי התובעים למכור את הדירה זמן רב ואף נטען כי נגרמו להם נזקים רבים.

2.התביעה הוגשה גם כנגד הקבלן שבנה את הדירה, האדריכל שתכנן אותה, המוכרים שמכרו לתובעים את דירתם, עוה"ד שטיפל בעסקה הקודמת, ועוד. לטענת התובעים לא הצליחו ליחד מה חלקו של כל נתבע במעשה הנזיקין ובתוצאותיו ולכן נתבעו הכול- ביחד ולחוד.

3.התובעים קיבלו את המלצת בית המשפט להכשיר את הדירה ולקבל לה היתר בניה. הליך זה נתארך ובסופו של יום הוגש לתיק בית המשפט הסכם המודיע על פשרה בין התובעים למבקשת ועל סילוק התביעה כנגדה. בדיעבד התברר כי כנגד סילוק התביעה ויתרה המבקשת על היטל ההשבחה שדרשה מהתובעים כתנאי לשינוי רישום הנכס.

4.יתר הנתבעים הגישו בקשות למחיקת התביעה כנגדם מחמת התיישנות. הבקשה נתקבלה על ידי (24/3/08) ואולם ביום 1/7/2010 קבע בית המשפט המחוזי כי בנסיבות העניין יש להאריך את תקופת ההתיישנות על פי ס' 8 לחוק ההתיישנות תשי"ח- 1958 וכי משפנו התובעים למבקשת וסמכו על כישוריה כעו"ד, נעלמה מעיניהם הבעייתיות של הדירה עד לגילוי ע"י רוכשי הדירה החדשים. הארכה כזו אף נקבעה לגבי מגבלת 10 השנים שעל פי ס' 89 (2) לפקודת הנזיקין.

5.משכך, קבע בית המשפט כי התביעה התיישנה כנגד כל התובעים למעט המבקשת. לגביה נקבע כי יש להחזיר את התביעה כנגדה- לבירור. באותה נשימה אף נכתב: "עם זאת יש ממש בטענתה של עו"ד דושקין (המבקשת-ר.נ) בכל הקשור לעתירתה למשלוח הודעת צד ג' נגד הוועדה.

לא בכדי התנגדה עו"ד דושקין לאותה הסכמה בין המערערים לבין הוועדה, הסכמה שיכול ותהיה לה משמעות גם במסגרת תביעת המערערים נגד עו"ד דושקין. ...מכל מקום נוכח התוצאה דנן יש מקום לאפשר לעו"ד דושקין לשלוח הודעה לצד שלישי נגד הוועדה."

בית המשפט העליון אשר נדרש לסוגיה בגלגול שלישי ודחה את בקשת רשות הערעור כתב (רעא 7173): "...כן איפשר בית המשפט המחוזי למבקשת לשלוח הודעת צד ג' כנגד הוועדה המקומית."

6.משהוגשה הודעת צד ג', הגישה הוועדה את בקשתה לסילוקה על הסף. בבקשתה טענה בין היתר להתיישנות עילת התביעה כנגדה. עוד טענה כי ערכאת הערעור הורתה לבדוק את תיפקודה של המבקשת והאם היה עליה לבדוק את תיק הבניין בוועדה המקומית אם לאו אולם ממילא הודתה המבקשת כי לא עשתה כן.

בתגובת הנתבעת לבקשה השיבה כי הואיל וטרם נקבעה חבותה, טרם נולדה עילת התביעה לשיפוי. עוד טענה כי זכותה להגיש הודעת צד ג' נקבעה מפורשות ע"י ערכאת הערעור.

7.בהחלטתי כתבתי כי הנני מקבלת את נימוקי שולחת ההודעה ואף הפניתי להחלטת בית המשפט המחוזי. הנני חוזרת על האמור לעיל. הנני סבורה כי די היה בפסק הדין מיום 1/7/10 על מנת לחסום דרכה של המבקשת מהגשת בקשה זו ואולם אינני יכולה אף להתעלם מהערת ב"כ הנתבעת הטוענת כי לא יעלה על הדעת שדירה בה בוצעו העברות זכויות כדירת מגורים, תוך קבלת כל האישורים הנדרשים לכך, מתגלה לפתע פתאום כמחסן, כשהצד השלישי הוא הגוף היחיד הטוען זאת, בניגוד לטענת המהנדס, האדריכל, הקבלן שבנה את הבניין ועוד. טענה כזו יש לברר לגופה, ואין לפטור את הצד השלישי מבירור עובדתי זה, גם אם ויתרה הוועדה לתובעים על היטל השבחה (שלשיטת הנתבעת לא היה מקום להטילו כלל).

משכך, נדחית הבקשה.

הוצאות בסך 4,000 ₪ יחולו על המבקשת, ללא קשר לתוצאות התובענה לגופה.

ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ב, 28 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: