זילברשלג נ' גרשוני

פסק דין

הליך זה מאגד בחובו ארבע תביעות אשר אוחדו בפני, ובמסגרתן עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבע להוסיף ולשלם לידיו שכר טרחה בגין שירותים משפטיים שנתנו, כמו גם ישיב לידיו הוצאות שהוצאות במסגרת מתן השירות המשפטי.

במסגרת ת.א. 4285/09, טען התובע כי ייצג את הנתבע במסגרת קובלנה פלילית, וכי הנתבע התחייב לשלם לא פחות מסכום בשקלים, השווה ל-7,500$. התובע ייצג את הנתבע בחלק הארי של ההליך, ופוטר רק לקראת סיומו. הנתבע סירב לשלם את שכרו של התובע. תביעה זו הועמדה על סך של 50,000 ₪

במסגרת ת.א. 4662/09, טען התובע כי ייצג את הנתבע ובנותיו בתביעה לסעד הצהרתי כנגד כפר הס-מושב עובדים להתיישבות חקלאית. על אף שהתובע חתום על הסכמי שכר טרחה בשם בנותיו, והתחייב בתשלום, ועל אף שבעלי הדין באותו תיק הגיעו לכלל הסדר שקיבל תוקף של פסק דין, לא שולם שכרו של התובע עד למועד היום. סכום התביעה הועמד על סך של 50,000 ₪.

במסגרת ת.א. 33091-02-10 טען התובע כי ייצג את התובע ואת בנותיו בתביעה למתן חשבונות מיום 20.5.2003, כנד כפר הס- מושב עובדים להתיישבות חקלאית, לרבות על דרך של הגשת בקשה למתן צווים זמניים. לטענת התובע, הנתבע חתם עבור בנותיו על הסכמי שכר טרחה ואף התחייב בשמן לתשלום שכר הטרחה. התובע העריך את היקף עבודתו בכ-40 שעות, וטען כי הוא זכאי לתשלום שכר ראוי בגין עבודתו. סכום התביעה הועמד על סך של 22,953 ₪.

במסגרת ת.א. 53580-07-10, טען התובע כי שולם על ידו סך של 7,686 ₪ ביום 29.8.03, וזאת כתשלום לצד שלישי במסגרת הסכסוך שבין התובע לבין כפר הס-מושב עובדים להתיישבות חקלאית. על אף שהתשלום בוצע, כתשלום ביניים, על ידי התובע, ועל אף שהנתבע התחייב בהשבתו, לא שולם הסכום דנן עד למועד הגשת התביעה. לשיטתו של התובע עומד סכום זה, נכון למועד הגשת התביעה לפי חוק הלוואות חוץ בנקאיות על סך של 24,782 ₪

במסגרת כתבי ההגנה טען הנתבע כי אינו חב בתשלום כלשהו לתובע, מקום בו לא נחתמו הסכמי שכר טרחה מעולם, והתובע הציג מצגים על פיהם יינתנו שירותיו, ללא תמורה.

עוד טען התובע כי ממילא חלק מן השירותים כלל לא ניתנו עבורו או בהסכמתו.

מעל כל אלה, טען הנתבע כי הגשתן של התביעות שנמנו לעיל, כמו גם פיצולן בתחילה, מקורם בהחלטה שנתנה על ידי כב' ראש ההוצאה לפועל, במסגרת הליך כינוס נכסים, שם נקבע כי על התובע להשיב לבנותיו של הנתבע סכום העולה על 280,000 ₪.

לשיטת התובע, מטרתם של ההליכים דנן הוא מגן בפני הליכי ההוצאה לפועל, והתנהלות בחוסר תום לב. בנוסף, ניתנו על ידי הנתבע דגשים, ביחס לכל אחת מן התביעות, אשר יפורטו בהמשך.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים, בעדויותיהם ובסיכומים, באתי לכלל מסקנה כי דין חלק הארי של התביעה להידחות. טעמיי להלן.

מקום בו סוגיות רבות שבמחלוקת, בין הצדדים, חזרו על עצמן, בחלק הארי של התביעות, מצאתי בראשית פסק הדין להתייחס אליהן, במאוחד.

אקדים ואומר, כי מקום בו ניתן שירות על ידי בעל מקצוע, בין עורך דין ובין בעל מקצוע אחר, זכאי הוא לשכר בגין עבודתו או שירותיו, אלא אם מתקיימות נסיבות מיוחדות השוללות זכות זו.

שיעורו של השכר נקבע באחת משתי הדרכים הבאות:

-בהתאם להסכמת הצדדים.

-על דרך של קביעת שכר ראוי.

התקשרות חוזית יכול ותעשה בכתב, אך יכול והצדדים יגיעו לכלל הסכמה שבעל פה, ביחס לכך.

הסכמי שכר טרחה בכתב

בתיק שבפני, טען התובע כי הנתבע חתם, בין עבור עצמו, ובין עבור בנותיו, על הסכמי שכר טרחה, ביחס לחלק מן התיקים.

זה המקום לציין כי התובע העיד כי הינו בעל ניסיון של כ- 15 שנה (עמוד 8 שורה 13 לפרוטוקול). לדבריו, סיכום סוגיית שכר הטרחה נעשה לרוב, בתחילת ההליך, בין בכתב ובין בעל פה, אך לעיתים נעשית ערב ההכרעה השיפוטית. מהותית, ככל שהדבר נוגע לתובע, עלה כי אין אחידות בנושא.