זילברמן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לפסילה מינהלית ולביטולו של צו איסור שימוש ברכב.

לטענת ב"כ המבקש בבדיקה אקראית שנערכה למבקש התברר, כי בדמו נמצאו 375 מק"ג בליטר אחד נשאף.

לדבריו המדובר במבקש נומטיבי השרוי במצוקה אישית משום שהוא חי עם אימו ועל כן הוא תומך בה המבקש כך נטען, עובד כהנדסאי חשמל בחברת טכנופלס ואין כל הצדקה לאור כמות האלכוהול שנתגלתה בדמו, לפסול אותו מלהמשיך ולנהוג.

מעיון בחומר הראיות, שנאסף אל תיק החקירה מתברר, כי בתאריך 28/8/10 נעצר המבקש לבדיקה אקראית בשעה 04:03, כאשר ריח אלכוהול נוסף מפיו. המבקש נדרש לבצע בדיקת שכרות עובר לבדיקה הוא נדרש לעבור מבחן ביצוע ותוצאותיו העלו כי המדובר בשיכור. כך למשל אציין כי המבקש "התנדנד" הוא נכשל במבחן הצמדת העקב לאגודל והחטיא במבחן הבאתה אצבע לאף.

בדיקתו העלתה כי בדמו נמצאו 375 מק"ג.

המבקש הודה בחקירתו כי לגם אלכוהול, ברם לדבריו הוא המתין כ -6 שעות בטרם יצא לדרכו ונהג ברכב.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה ושמעתי את טענות הצדדים החלטתי להורות על החזרת רכבו של המבקש לידיו, שכן אימו חולנית אולם אין בדעתי לבטל את הפסילה המינהלית, שכן ביהמ"ש בפסק דין עוזרי עליו הסתמך ב,כ המבקש קבע, כי אין בפסה"ד אמירה כלשהי שלוח המדידה שבין 240 ל – 395 מק"ג הינו פסול.

פסק דין עוזרי אינו פוסל עקיפה בטווח של מתחת ל – 400 מק"ג לכל ליטר אויר נשאף.

יש לזכור כי עסקינן להחלטה לפסילה מינהלית ומכאן הבחינה הרלוונטית בעניינינו הינה האם קיימות ראיות ולו ברמה הלכאורית המבססות את החלטת קצין המשטרה לפסול את רישיונו של המבקש.

עסקינן במדידה גבוה בהרבה מזו שנקבעה בחוק ושאינה רחוקה מן הרף שנקבע בפס,ד עוזרי, היינו מדובר ברמה גבוה של אלכוהול שנמצאה בבדיקתו של המבקש.

עוד אציין, כי המבקש נוהג משנת 2006 ובעברו עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, למעלה מ 41 קמ"ש מעל המותר, עליה נדון ונגזרו לו 30 ימי פסילה בפועל.

לא מצאתי עילה כלשהי המצדיקה את ביטול הפסילה המינהלית, עם זאת נוכח מצבה הקשה של האם הינני מורה על החזרת הרכב שמספרו 1394923 מסוג סובארו לבן לידיו.

ניתנה היום, כ"ח אלול תש"ע, 07 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

א.שהרבני התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: