זילברמן נ' גנדיל

החלטה

העניין שבפני, התנגדות הנתבעת לביצוע שטר אשר הוגש ללשכת ההוצאה לפועל. ההמחאה אשר הוגשה לביצוע, המחאה ע"ס 2,100 ₪ ומועד פירעונה 1.1.2002.

אציין כי הצדדים הינם צדדים קרובים לשטר, במסגרת התקשרות בעבר שנערכה ביניהם, במסגרת הסכם שכירות.

לטענת הנתבעת, היא שילמה לתובע (או למי מטעמו) את מלוא דמי השכירות אשר במסגרת אותה התקשרות נמסרה ההמחאה אשר הוגשה לביצוע. הנתבעת הראתה בהקשר זה מסמך אשר נחזה להיות חתום בידי אדוארד ברנר, ולדבריה מדובר בקרוב משפחתו של התובע, בעוד התובע הכחיש כל קשר או היכרות לאותו אדם החתום על גבי אותו אישור.

מכשול אחד ניכר עומד בפני הנתבעת, והוא שאלת הגשת ההתנגדות במועד. הנתבעת הגישה את ההתנגדות כארבע שנים לאחר שנפתחו הליכי הוצאה לפועל, והציגה בפני במסגרת טענותיה, אסמכתא לכך כי ביקשה לפנות בתובענה בכתבת, כבר בשנת 2009, בגין אותה התנגדות אשר הוגשה בסופו של דבר רק בחודש דצמבר 2012.

ברור כי הנתבעת הייתה מודעת להליך משך שנים, ולא ביצעה כל פעולה. על פי פסיקת בתי המשפט, כדי להאריך מועד שבחיקוק, ישנו צורך ב"טעם מיוחד שיירשם" כמצוות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, להארכת המועד, והטעם אמור להיות מיוחד יותר, ככל שהאיחור הינו ניכר יותר (וברי כי במקרה דנן מדובר באיחור ניכר מאוד).

הנתבעת, בבקשתה, לא העלתה כל טעם שהוא, לא כל שכן, הטעם המיוחד הנדרש בהקשר זה.

מנגד, יש לומר, כי סיכויי ההגנה יכולים לשמש כאותו "טעם מיוחד" (רע"א 2184/12 א. אספקה וטרינרית בע"מ נ' מיכלוביץ'), ובמקרה דנן, יש לזכור כי התובע השתהה בנקיטת הליכי הוצאה לפועל (והמתין ארבע שנים לאחר מועד פירעון ההמחאה עד שנקט בהליכים), ויתר על כן, מסכים הוא כי מדובר בשטר שנמסר לביטחון, ואולם נמנע מלפרט מהו החיוב שלא נפרע, להבטחתו נמסר שטר הביטחון. אציין כי במסגרת החלטתי מיום 23.12.2012 הוריתי לתובע להשיב להתנגדות ולפרט הטעון פירוט, ואולם התובע נמנע מלעשות כן, ואף בדיון שנערך בהתנגדות לא עלה בידה לפרט החיוב להבטחתו נמסר שטר הביטחון.

כאשר מחד מדובר בשטר לביטחון (הטעון פירוט) והגנה ראויה או אפשרית, כאשר התובע השתהה בנקיטת ההליך, ומאידך מדובר בהתנגדות אשר הוגשה באיחור ניכר, סבורני כי התנהגות הצדדים וטענות ההגנה מקימים את אותו "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת ההתנגדות, אולם לאור האיחור הניכר, מוצדק להתנות מתן הרשות להתגונן בתנאים.

לפיכך, באיזון הראוי בין האיחור הניכר למחדלי התובע, אני קובע כי לנתבעת תינתן רשות להתגונן כנגד הפקדת 2,100 ₪ בקופת בית המשפט (שהיא קרן השטר, המהווה שליש מיתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל).

הסכום כאמור יופקד עד 5.9.2013. בהיעדר הפקדה תידחה ההתנגדות ויחודשו הליכי הוצאה לפועל.

ת.פ. ליום 7.9.2013.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ג, 20 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: