זילברמן ואח' נ' משה ואח'

החלטה

בפניי בקשת החייב, מר בן חמו אברהם, לבטל עיקול שהוטל על חשבונו בבנק הפועלים סניף שרת, חשבון מס' 623908 (להלן: "החשבון"). בבקשה נטען, שכבוד ראש ההוצאה לפועל הורתה על ביטול העיקול, אולם הבנק מסרב לבטלוללא החלטת בימ"ש זה, שכן העיקול הוטל בתיק זה.

החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל בדבר צו תשלומים ניתנה ביום 6.2.11 ועל פי חוייב החייב בצו תשלומים בסך 400 ₪, שעליו לשלמו בכל 25 לכל חודש.

ביום 9.2.11, ניתנה ע"י כבוד ראש ההוצאה לפועל החלטה, המורה על ביטול העיקול על חשבון העו"ש בלבד ובה הובהר כי "ביטול העיקול יחול כל עוד ישלם החייב את צו התשלומים החודשי החל עליו. פיגור בצו התשלומים (אפילו בתשלום אחד) יאפשר לזוכה, באופן מיידי, לחדש את העיקול על החשבון" (ההדגשה אינה במקור).

המשיבים טוענים שאין לראש ההוצל"פ סמכות לשנות את צו העיקול, שכן שינוי זה כמוהו כשינוי של פסק דין שניתן ע"י ביהמ"ש.

אינני מקבלת טענה זו. תוקפו של עיקול זמני הינו, דרך כלל, עד למתן פסק דין וכך גם תוקף העיקול דנן, כפי ההחלטה שניתנה בתיק זה. בנסיבות אלה, לאחר שנפתח תיק הוצל"פ, מסורה לראש ההוצל"פ סמכות לקבל החלטות בנוגע לעיקול, הכל לפי הענין ובהתאם לגבייה שנעשית בתיק ולנסיבות הענין המונחות בפניו.

ב"כ המשיבים טענה, בתגובתה, שההחלטה מתייחסת לעיקול שהוטל על חשבון בבנק לאומי לישראל סניף קרית ים ואף צירפה לתגובה החלטה המבטלת את העיקול על חשבון העו"ש בבנק זה, ובלשון המעטה אומר, כי מוטב לו הטענה לא היתה נטענת.

כמעט טעיתי לחשוב שהצדק עם המשיב, אולם עיון בהחלטה שצורפה לבקשה העלה שהיא מתייחסת, במפורש, לחשבון דנן, המתנהל בבנק הפועלים וברי שניתנו (לפחות) שתי החלטות. האחת – מתייחסת לחשבון בבנק הפועלים והשניה – לחשבון בבל"ל, והדברים ברורים, מובנים ופשוטים. הן לא מן הנמנע ואף סביר, שעם הגשת הבקשה לצו תשלומים עתר המבקש לביטול העיקולים על כל חשבונותיו.

שאלת מחזור הכנסותיו של המבקש, אותה העלתה ב"כ המשיבים בטיעוניה, איננה רלבנטית לבקשה זו. יכולה היתה ב"כ המשיבים לפנות בענין זה, וכן בענין ההחלטה לבטל את העיקול על חשבון העו"ש, אל כבוד ראש ההוצאה לפועל, לטעון בפניה את כל טענותיה ולבקש ממנה לשנות את החלטתה, אולם היא לא עשתה כן.

הטענה היחידה של המשיבים בה מצאתי ממש, היא הטענה לפיה המבקש לא עמד בצו התשלומים ולא שילם את התשלום שהיה עליו לשלם ביום 25.2.11.

בתשובתו לתגובה טען המבקש, סתמית, שהוא שילם את התשלום, ללא שציין באיזה תאריך שילמו. לתשובה צורף עותק מהקבלה ועל אף שקשה לקרוא אותו, ניתן לראות שהתשלום בוצע רק ביום 2.3.11, יום אחד בלבד לפני הגשת התשובה ולאחר המועד בו היה עליו לשלמו, על פי החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל.

משכך ולאור החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל, עליה נסמכת בקשה זו, אין מנוס מלומר שהמבקש לא עמד בתנאי ההחלטה, המאפשרים ביטול העיקול על חשבון העו"ש ורק משום סיבה זו של איחור בתשלום, אינני נעתרת לבקשה.

עם זאת, בנסיבות הענין ולאור האמור לעיל, אינני מחייבת בהוצאות.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת ביהמ"ש המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, א' אדר ב תשע"א, 07 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: