זיכרמן נ' בנק אוצר החייל

פסק דין

1.         בפני ערעור על החלטת כב' הרשמת גרבי (כתוארה אז) מיום 28.10.09, במסגרתה דחתה כב' הרשמת את הבקשה למתן רשות להתגונן שהגישה המערערת.

רקע

2.         המשיב הגיש כנגד המערערת ו – 4 נתבעים אחרים תובענה על סך 84,454.65 ₪. בכתב התביעה נטען כי ביום 24.03.05 חתמה המערערת יחד עם 3 אחרים כערבה על כתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה על סך 150,000 ₪ אשר ניתנה לנתבעת 1. משלא עמדה הנתבעת 1 בהחזרי התשלום כסדרם, הוגשה התובענה כנגדה וכנגד הערבים.

3.         המערערת הגישה בקשה למתן רשות להתגונן, ולאחר דיון במהלכו נחקרה המערערת, ניתנה החלטת כב' הרשמת נשוא ערעור זה.

4.         בהחלטתה מיום 28.10.09, קבעה כב' הרשמת כי המבקשת לא העלתה טענת הגנה ראויה וכי טענותיה בבקשה ובתצהירה למתן רשות להתלונן נסתרו במהלך חקירתה הנגדית והשמיטו את הבסיס לגרסתה. על כן נדחתה הבקשה למתן רשות להתגונן.

5.          הצדדים הסכימו לדון בערעור בדרך של הגשת סיכומי טענות בכתב והגישו סיכומיהם.

טענות הצדדים

6 .        המערערת בערעורה מתמקדת בטענה כי יש ליתן לה רשות להתגונן בטענת אי הגילוי של מטרת ההלוואה ואי הגילוי כי הסך של 80,000 ₪ מכספי ההלוואה נועד לכיסוי חיוב קיים בחשבונה של חברת "נונה הורייזן בע"מ" וזאת בניגוד לחובה המוטלת על הבנק מכח סעיף 22(ב)(3) לחוק הערבות והטעייתה של המערערת על ידי המשיב בניגוד לסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי).

לעניין זה נטען, כי המסקנה לפיה המערערת ידעה אודות מטרת ההלוואה והאם הערבות היא לחיוב קיים או חיוב המחליף חיוב קיים, אינה נכונה. המערערת טוענת כי ידיעתה על מטרת ההלוואה אינה משקפת את השימוש שנעשה בהלוואה בפועל. עוד טוענת המערערת כי כספי ההלוואה שימשו להקטנת חובות של חברת "נונה הורייזן" שהיתה במצב כלכלי קשה ביותר כלפי הבנק באמצעות העברת סך של 80,000 ₪ מתוך כספי ההלוואה לחברה זו וזאת ביום מתן ההלוואה. כן נטען כי אין כל ממצא המלמד על "הגנת בדים" ואין להידרש בשלב בקשת הרשות להתגונן לשאלות של מהימנות.

עוד נטען כי המסמכים שהתבקשו, דפי חשבון של חברת "נונה הורייזן בע"מ", ואשר לא הומצאו, הינם מסמכים רלוונטיים ונחוצים.

7 .         המשיב טוען כי הודעת הערעור נסמכת רובה ככולה על פרשנות עדותה של המערערת בדיון בבקשת הרשות להתגונן וכי הטיעונים המועלים בערעור הינם טיעונים התוקפים ממצאים עובדתיים אשר בית המשפט בחן ובדק לעומקם, לאחר שהתרשם מעדותה של המערערת ומן הראיות שהוגשו לבית המשפט. לעניין זה נטען כי בדרך כלל לא תתערב ערכאת ערעור בממצאים העובדתיים של הערכאה הראשונה.

לעניין טענת אי הגילוי, נטען כי זו נסתרה חד משמעית בחקירתה של המערערת ונתבררה כ"הגנת בדים", שכן המערערת הודתה בחקירתה כי מטרת ההלוואה היתה לצרכי פתיחת עסק או רכישת ציוד. כן נטען כי הציוד נרכש עוד בטרם נפתח החשבון נשוא כתב התביעה על ידי כספים שהעבירה חברת "נונה הורייזן" ישירות לספקים שסיפקו את הציוד והמערערת אף ציינה בחקירתה, בעקבות צ'ק מחברת "נונה הורייזן" שהוצג לה, כי משם נוהל חשבון העסק. על כן נטען כי המערערת ידעה על מטרת ההלוואה והשימוש שנעשה בכספי ההלוואה זהה למטרה בגינה נלקחו הכספים מלכתחילה.

באשר לטענה בדבר העברת הסך של 80,000 ₪ לחשבונה של חברת "נונה הורייזן" הרי שהמערערת אישרה בחקירתה כי לחשבונה של המערערת הועברו עשרות אלפי שקלים מחשבונה של חברת "נונה הורייזן" ולכן הטענה בדבר היות החברה האמורה בקשיים כלכליים הינה טענת שווא. עוד צויין כי המערערת היתה נשואה לנתבע מס' 2, שהוא גם בעליה של חברת "נונה הורייזן". לעניין חובת הגילוי הקבועה בחוק הערבות נטען כי מדובר בחוב חדש ולעניין אי גילוי מסמכים, נטען כי דפי החשבון אותם ציין ב"כ המערערת הומצאו לו במסגרת הליך מקביל שנוהל בין הצדדים, הגם שלא פורט ולא הוסבר כיצד הגביל או הקשה העדרם על הגנת המערערת.

דיון ומסקנות

8 .        לאחר עיון בטענות הצדדים, אינני מוצאת סיבה להתערב במסקנות כב' הרשמת, מסקנות אשר נראות מבוססות, הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית. החלטתה של כב' הרשמת הינה מנומקת, מפורטת ומתייחסת לכל אחת מטענות המערערת.

  9 .   מעיון בחקירת המערערת בדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת ביום 07.12.08, עולה כי המערערת ציינה מפורשות ש "ההלוואה של 150,000 ₪ היתה לפתיחת עסק חדש או ציוד" (עמ' 1 לפרוטוקול) וכי עד כמה שידוע לה חשבון העסק נוהל מחברת "נונה הורייזן" (עמ' 2 לפרוטוקול). בנוסף, מציינת המערערת בחקירתה "אני לא מאשרת שחב' נונה רייזן היתה בקשיים" (עמ' 2 לפרוטוקול) ומאשרת כי הועברו לחשבונה כספים מחברת נונה רייזן (עמ' 3 לפרוטוקול).

10 .       על כן, מקובלת עלי קביעת כב' הרשמת בהחלטתה כי משאישרה המערערת בחקירתה את מטרת ההלוואה, וכי ההלוואה ניטלה לצורך עסק חדש וציוד, אין המדובר בהלוואה לצורך כיסוי חוב קיים ולחיוב המחליף חיוב קיים ולכן גילוי פרט זה אינו רלוונטי. כן מקובלת עלי קביעת כב' הרשמת כי עדותה של המערערת מאששת את טענת המשיב כי מטרת ההלוואה ויתר הפרטים המהותיים היו ידועים למערערת וכי כספי ההלוואה הועברו לחשבונה של חב' נונה הורייזן על חשבון רכישת ציוד ויתר ההוצאות הנדרשות להקמת עסק חדש. כן מקובלת עלי קביעת כב' הרשמת כי טענת המערערת בדבר מצבה הרע של חברת "נונה הורייזן" אינה ברורה ואינה מתיישבת עם העובדות אותן מאשרת המערערת בחקירתה וזאת נוכח העברות הכספים לחשבונה. גם קביעותיה של כב' הרשמת לעניין המסמכים שנתבקשו וכן לעניין ערבותה של המערערת גם למסגרת אשראי בנוסף לערבותה להלוואה, מקובלת עלי .

11.        לאור האמור, ומשטענותיה של המערערת כפי שעולות מתצהירה, נסתרו במהלך חקירתה הנגדית והשמיטו את הבסיס לגרסתה, כפי שקבעה כב' הרשמת וקביעתה מקובלת עלי, הרי שמדובר בהגנת בדים וצדקה כב' הרשמת בהחלטתה.

על כן, דין הערעור להדחות.