זיכוי של רו"ח אביגדור יצחקי מעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועוד

הנאשם הוא רואה חשבון בהשכלתו ובעיסוקו. בתקופה הרלוונטית לאירוע שבכתב האישום היה הנאשם שותף במשרד רואי החשבון ליאון, אורליצקי ושות' ברמת גן.

הנאשם עומד לדין בגין מעשים ומחדלים שמייחסת לו המאשימה כרואה חשבון, כמייצגם של ולנטין ואירנה ליסק, במסגרת הליך של "גילוי מרצון" שניהל למענם עם פקיד השומה כפר סבא, מר אהרון אליהו, ומשא ומתן שניהל בהמשך לצורך השגת הסכם

שומה בעניינם[1].

בכתב האישום (המתוקן בשנית) טוענת המאשימה, כי במזיד, מתוך כוונה לסייע ללקוחות הנ"ל להתחמק מתשלום המס המגיע, הוליך הנאשם שולל את פקיד השומה כשהציג בפניו מצג כוזב ביחס למקור הכנסותיהם של הלקוחות, ובכך השתמש במרמה, ערמה או תחבולה כדי לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס, עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה).

בנוסף, מואשם הנאשם בכך שבשני מועדים, בשל אותו מצג כוזב, הוא קיבל דבר במרמה, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

כתב האישום וההליכים הפליליים שנקטה בהם המאשימה כנגד הנאשם וכנגד ולנטין ואירנה ליסק (להלן בהתאמה: ולנטין; אירנה; הם יכונו בצוותא בני הזוג ליסק) עברו תהפוכות שלא ידעתי רבות כמותן מבחינת התנהלותה של הפרקליטות. אולם, קודם שאדרש להליכים ולתהפוכות, אשר חשיבותם בצדם, אפרט את מסכת העובדות שברקע כתב האישום ואשר שימשו בסיס לחקירת המעורבים ולהאשמתו של הנאשם בעבירות דנן.

פרק א'

התשתית  העובדתית

עובדות שאינן במחלוקת

1.       עסקינן במסכת עובדתית מורכבת אשר כרוכה בתעסוקתם של בני הזוג ליסק, במעמדם כנישומים, בסיבות שבעטיין שכרו את שירותיו של הנאשם כרואה חשבון, והשתלשלות ההליכים שהתנהלו בניצוחו של הנאשם כמייצג בפני רשות המסים.