זיכוי נאשם מאינוס אשתו לשעבר בגין ספק סביר עקב החשש לעלילה מצדה כדי לבטל בדיקת רקמות לילדיה

כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ"), הננו מודיעים תחילה דבר זיכויו של הנאשם מן העבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום וזאת, מחמת הספק.

הדיון בתיק זה התקיים ב"דלתיים סגורות". אנו מתירים פרסום הכרעת הדין אך אוסרים פרסום שמות המתלוננת, הנאשם וכל פרט מזהה לגביהם.

השופט משה גלעד

א.         מבוא ורקע כללי

            הנאשם בן 43, בן העדה המוסלמית, מתגורר בכפר, נשוי ואב ל- 5 ילדים שנולדו לו מאשתו, "נשא" לאישה לפני כ- 7 שנים את המתלוננת, לאחר שנתגלע - לטענתו - סכסוך בינו לבין אשתו, דבר שהביאם להליכי גירושין ולכך שאשתו עזבה את ביתם (עמ' 52 לפרוטוקול).

            סמוך לאחר שהביא את המתלוננת לביתו בכפר, שבה אשתו לבית ומשדרשה כי המתלוננת תעזבו, עבר לחיות עם המתלוננת בבית הוריו לתקופה של כחודש ימים, שלאחריה שבה המתלוננת לחיפה.

הנאשם המשיך לפגוש את המתלוננת לעיתים ונולדו להם שני ילדים, בן ובת. (הנאשם טוען שהוא אינו אביהם).

לגירסת המתלוננת, הנאשם היה "בעלה" השני לאחר שהתגרשה מבעלה הראשון, ממנו לא נולדו לה ילדים ועמו היתה נשואה כדת וכדין בבית הדין השרעי, לדבריה.

המתלוננת "התגרשה" מן הנאשם בעת שהיה במאסר לתקופה של 30 חודשים, בין השנים 2006-2008 ו"נישאה" שוב, לדבריה, לאדם אחר לו ילדה בת נוספת. את "בעלה" זה, עזבה כ- 4 חודשים בטרם האירוע נשוא כתב האישום שבפנינו.

("נישואין" ו"גירושין" אמרנו במרכאות, הואיל ולא הונחו בפנינו ראיות המאמתות מצב אישי זה וחיים אנו רק מפי הנאשם והמתלוננת).

משלא עמד הנאשם - לטענת המתלוננת - בחובת תשלום מזונות ילדיו, הגישה המתלוננת תביעת מזונות, פקודות מעצר הוצאו נגדו בשל אי תשלום, והוא, מצידו, טען שאין אלו ילדיו, הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה לבירור אבהותו וביקש בדיקת רקמות.

ביום 9.11.09 נערך - לטענת המתלוננת - בינה לבין הנאשם "הסכם ניהול חיים משותפים" (להלן: "ההסכם", (נ/5)) לפיו, יחזרו לנהל חיים משותפים "כבני זוג לכל דבר ועניין", הנאשם ישלם את מזונות ילדיו, בני הזוג "מודים" שאלו ילדיהם, המתלוננת תבטל את תביעת המזונות והנאשם יבקש "לדחות" את תביעתו לבירור אבהות.

אולם, ב- 14.1.10 הגיש הנאשם, באמצעות בא כוחו עו"ד ג'ואד סכס, לבית המשפט לענייני משפחה, "הודעה" (נ/10) לפיה כלל לא חתם על ההסכם, החתימה המתנוססת ליד מספר תעודת הזהות שלו בסוף ההסכם זוייפה ע"י המתלוננת והוא מבקש להאיץ את הטיפול בתביעתו לבירור אבהות.

ביום 28.1.10, משלא הגישה המתלוננת כתב הגנה כנגד התביעה לבירור אבהות ולא שיתפה פעולה עם פקידת הסעד בנושא זה, עיכב בית המשפט לענייני משפחה את הליכי המאסר בגין אי תשלום מזונות (נ/11) שהיו תלויים כנגד הנאשם. 

על מצע עכור זה שביחסי שתי הנפשות נשוא דיוננו, התרחשו הארועים נשוא כתב האישום.

ב.         כתב האישום

            ביום 11.2.10 הוגש נגד הנאשם כתב אישום המאשימו כי ביום 1.2.10 אנס את המתלוננת, עבירה לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ולהן עובדותיו:

1.        המתלוננת היתה נשואה בעבר לנאשם, ולהם ילדים משותפים שעמם היא מתגוררת בחיפה.

2.        בתאריך 1.2.2010, בשעות הבוקר המאוחרות, הגיע הנאשם לביתה של המתלוננת על-מנת להסדיר ביניהם את הסכם המזונות שעליו לשלם לילדיהם, ואז אמר לה הנאשם שהוא אוהב אותה ורוצה אותה.