זיכוי מעבירת שימוש חורג ביחידה בבית משותף אשר נבנתה ללא היתר לפני ארבעה עשורים

בפתח פסק הדין וכמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, אני מודיע על זיכוי הנאשמים מהעבירות שיוחסו להם בכתב האישום.

מה דינה של יחידה בבית משותף אשר נבנתה ונרכשה לפני למעלה מארבעה עשורים, נרשמה כמשרד, נישומה כמשרד, שימשה כמשרד ואילו כעת נטען לפתע כי יחידה ללא היתר היא? מה דינה של אותה יחידה ומה דינם של המשתמשים בה? בכך יעסוק פסק דין זה.

1. פתח דבר

1.1.             בעיר תל אביב, בקומת הקרקע של בית משותף נמצאת לה יחידה בשטח של כ – 31 מ"ר לה צמודים 3.4 מ"ר נוספים. אותה יחידה משמשת עשרות שנים כמשרד; רשומה בלשכת רשם המקרקעין כמשרד; הארנונה בגינה היא כשל משרד; אפילו אישור שהוציאה הרשות המקומית למשרדי רשם המקרקעין התייחס למקום כאל משרד.

1.2.             ועם כל אלה החליטה המאשימה, לאחר כארבעים שנות שימוש במשרד, להגיש כתב אישום בגין שימוש חורג.

1.3.             להשלמת התמונה ייאמר כי היחידה נרכשה במקור על ידי הנאשם 2 יחד עם אביהם של הנאשמים 1 ו – 3 אשר נהרג בשנת 1992. לטענת הנאשם 2 היחידה נרכשה עוד בטרם נבנתה, קרי עוד לפני שנת 1969. הסכם המאמת זאת לא נמצא, אך הוצג נסח רישום מקרקעין המלמד כי זכויות הנאשם 2  נרשמו בהתאם לשטר משנת 1974. ארבע שנים לאחר רישום הבית המשותף. כלומר – אין ספק כי הנאשם 2 היה מבעלי היחידה לפחות משנת 1974, למעלה מ – 35 שנים טרם הוגש כתב האישום.

1.4.             במשך לפחות 25 שנים הושכר הנכס לחברה בתחום ההפקות, ומשנת 2003 מושכר המקום לנאשם 4.  אותו נאשם 4 משלם דמי שכירות כמשרד, ארנונה כמשרד, ומפעיל במקום משרד.  

2. תמצית פסק הדין