זיכוי מעבירת נהיגה במהירות מופרזת מחמת הספק

1.         ביום 29.4.13 הוגש  נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה בניגוד לתקנה 54 (א') לתקנות התעבורה – נהיגה במהירות של 144 קמ"ש במקום 90 קמ"ש.

            החלטתי לזכות את הנאשם מן העבירה המיוחסת לו.

2.         במענה לכתב האישום הודה הנאשם כי נהג ברכב, יחד עם זאת כפר ביתר העובדות המיוחסות לו בכתב האישום, לרבות בתקינות המכשיר, מיומנות המפעיל ואמינות התוצאה. כמו כן טען ב"כ הנאשם כי בהתאם לסעיף 149(י) לחוק סדר הדין הפלילי, בפיו טענה מן הצדק אשר תוכח במהלך המשפט, ולפיה חומר הראיות בתיק אינו מאפשר לנאשם הגנה ראויה ובתוך כך איננו זוכה למשפט הוגן.

בהמשך הדיון הבהיר ב"כ הנאשם כי עיקר טענתו מופנה לזכרון הדברים להפעלת מכשיר המדידה, ככל שזה מתייחס לבדיקות תקינות תחילה וסיום משמרת.

בנסיבות אלה נקבע התיק לשמיעת הראיות.

3.         בעת שמיעת הראיות העידה מטעם המאשימה אינה טל, ובאמצעותה הוגשו המסמכים הבאים:

הזמנה לדין וכתב אישום – ת/1.

זכרון דברים להפעלת מכשיר הדבורה – ת/2.

כמו כן הוגשה בהסכמה עדותו של שוקי אלעוברה וסומנה כת/3, וכן תעודת עובד ציבור והמסמכים שבבסיסה -  סומנה כת/4.

4.         הנאשם ויתר על זכותו להעיד ובכך הסתיימו פרשות התביעה וההגנה.

ב"כ המאשימה סיכם טענותיו בעל פה בתום שמיעת הראיות, וב"כ הנאשם הגיש סיכומיו בכתב.