זיכוי מעבירות איומים ותקיפת בת זוג

בפתח הדברים, אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם מן העבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום.

העובדות:

1.      כנגד הנאשם, הוגש ביום 20.9.06 כתב אישום בו יוחסה לו עבירת תקיפת בת זוג- עבירה לפי סעיף 382 (ב) (1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), וכן, עבירת איומים- עבירה לפי סעיף 192 לחוק.

2.      על פי הנטען בכתב האישום, במהלך חודש יולי 2006 , ברחוב החוגלה 3 בקצרין, תקף הנאשם שלא כדין את המתלוננת, בכך שתפס אותה בגרונה באמצעות ידיו וחנק אותה.

3.      כמו כן נטען בכתב האישום, כי ביום 18.9.06 בסמוך לשעה 17:00 באותה הכתובת הנזכרת לעיל, איים הנאשם על אשתו (להלן: "המתלוננת"), בכוונה להפחידה ולהקניטה (להלן: "האמירה הראשונה").

4.      עוד נטען בכתב האישום, כי בתקופת נישואיהם של בני הזוג ובאותו המקום, היה הנאשם נוהג לאיים באופן קבוע על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה באותו משפט (להלן: "האמירה השנייה").   

תשובת הנאשם:

5.      בישיבת ההקראה אשר התקיימה ביום 16.10.06 כפר הנאשם בעובדות כתב האישום.

6. יחד עם זאת, אישר הנאשם כי אמר למתלוננת את האימרה הראשונה, ואולם לטענתו, לנוכח ההקשר בו נאמרו הדברים, אין לראות באמירה זו עבירה פלילית.

7. הנאשם הכחיש כי אמר למתלוננת את האמירה השנייה.

8. לעניין הטענה כי תקף את המתלוננת טען הנאשם, כי באותו האירוע המתלוננת הניפה לעברו מזלג ולצורך הגנה עצמית הדף הוא אותה, וזאת, תוך שימוש בכוח סביר.

דיון ומסקנות:

בפתח הדברים יצוין, כי המדובר בבני זוג המצויים בעיצומו של הליך גירושין, ועל פי העדויות אשר הובאו בפני, המדובר בהליך רווי מחלוקות ומתיחות רבה שוררת בין הצדדים.

עוד יצוין, כי לטענת הנאשם בחרה המתלוננת להגיש את התלונה כנגדו בכדי לסלקו מביתם המשותף, וזאת, כחלק מן המאבקים בהליך הגירושין.

תחילה, אדון בעבירת התקיפה אשר יוחסה לנאשם ולאחר מכן אדון בעבירת האיומים.

עבירת התקיפה:

רקע כללי:

בפתח הדברים, יצוין כי עדותה של המתלוננת בפני הייתה מגמתית ולא אמינה, ומצאתי סתירות רבות בין עדותה זו ובין שתי הודעותיה במשטרה אשר הוגשו וסומנו נ/1 ו- נ/2.

כמו כן, מצאתי סתירות בין גרסתה של המתלוננת ובין גרסתה של ביתה הגב' בת אל גרויסמן, אשר לטענתה, שמעה מן המתלוננת את נסיבות האירוע.