זיכוי מעבירה של שימוש בסם בעילה של הגנה מן הצדק

1. כתב האישום שהוגש נגד הנאשם ייחס לו עבירות של שימוש בסם מסוכן והתנהגות שאינה
הולמת. שני הפרטים מבוססים על אותה מסכת עובדתית- שימוש שעשה הנאשם בסם מסוכן מסוג
קנאביס ביום 30 נובמבר 2001 או בסמוך לו במועדון ה"דום" בתל אביב במהלך חופשה
מיחידתו.

2. בישיבת בית הדין מיום 20/02/03 - ישיבה שקדמו לה הליכים מקדמיים שונים שיפורטו
להלן - הסביר הסנגור את כפירתו של הנאשם באישום לפי פקודת הסמים המסוכנים והודאתו
בעבירה של התנהגות שאינה הולמת.

הסנגור לא כפר בעובדה, שהנאשם אכן השתמש בסם מסוג קנבוס, אולם לטענתו "אין מקום
להרשיע אותו בעבירה של שימוש בסם מסוכן בגלל הנזק מהרשעה כזאת לעומת התועלת שתצמח
ממנה. בכל מקרה, הבסיס שהוא ההבחנה בהעמדה לדין הוא ההבדל בין אזרחים לחיילים, ולכן
במקרה זה, כיוון שהנאשם אינו חייל אנו סבורים, כי אין להרשיעו בעבירה זו".

הסנגור ביקש להשתית טיעונו על טענת "סעד מן הצדק", לאחר שניסיון דומה מצד הסנגוריה
להתבסס על טענת "זוטי דברים" לפי סעיף 34 י"ז לחוק העונשין נדחה על ידי הרכב אחר של