זיכוי מנהיגה בשכרות מכוח סרוב והרשעה בנהיגה תחת השפעה

הנני מזכה את הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב – זאת מחמת הספק ומרשיעו, חלף זאת, בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקה משכר לפי סעיף 26(2) לתקנות התעבורה.

כללי

1.הנאשם עומד לדין בגין עבירה של נהיגה בשכרות, זאת מכוח סרוב, עפ"י סעיף 62(3) בקשר עם סעיפים 64ד(א) ו- 64ב לפקודת התעבורה.

2.למקרא כתב האישום עולה כי הנאשם נהג רכב פרטי ביום 2.12.13, לאחר חצות הליל, בכביש 20 לדרום, כשהוא שיכור, בכך שסירב ליתן דגימת נשיפה לפי דרישת שוטר.

3.ההגנה כפרה בעובדות כתב האישום, משכך נקבע התיק לשמיעת הוכחות.

4.מטעם התביעה, העידו שני שוטרים ומתנדב. הנאשם העיד להגנתו במהלך פרשתו.

פרשת התביעה

5.המתנדב, מר נתנאל מרקוביץ, העיד כי במועד האירוע שימש בתפקיד במשמרת עם השוטר בן אלהר. זכור לו אירוע שהיה בכביש 20 לפני מחלף וולפסון, אולם אינו זוכר את המקרה ולא ערך כל מזכר בנושא. העד ציין כי השוטרת הילה אלחרר הגיעה למקום כ- 20 דקות מתחילת האירוע. העד ציין כי היה סירוב מוחלט מצד הנאשם לבצע כל דבר "אבל אני זוכר זאת במעומעם" – ע' 8, ש' 10.

העד אישר שהיו במקום שלא לצורך אכיפת שכרות – ע' 8, ש' 14-15.

העד מציין כי לשוטרת היה מכשיר ינשוף בניידת ובאשר לנאשם מציין כי: "ראיתי שהוא הקיא ליד הרכב שלו, על סף הדלת שלו" – ע' 8, ש' 26.

באחריתה של חקירתו הנגדית, הסכים העד עם הסנגור, כי היה עליו לערוך מזכר אודות האירוע.