זיכוי מחמת הספק של נאשם ברצח המורה למוסיקה של אחותו, שבצע בה מעשה מגונה

סגן הנשיאה, השופט יוסף אלרון [אב"ד]:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח לפי סעיף 300(א)(2)+29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), וכן עבירות לפי סעיפים 499(א)(1) ו-144(א)+(ב)+29 לחוק העונשין, דהיינו, קשירת קשר והחזקה ונשיאה של נשק שלא כדין.

א.         רקע עובדתי:

במחצית השנייה של 1998, שימש המנוח כמורה למוזיקה של אחות הנאשם, ילידת 1985 (בת כ-13 שנים באותה עת), וביום 23/06/98 ביצע בה מעשה מגונה, ובשל כך נגזר דינו, ביום 20/10/04, לשנת מאסר בפועל.

על פי הנטען, על רקע הפגיעה המינית באחותם, קשרו מ' ואחיו, הנאשם שבפנינו, קשר להמית את המנוח באמצעות כלי נשק.

המנוח נורה למוות בפתח בית אימו ביום 28.11.09. בסיומה של חקירת משטרה הוחלט להגיש כתב אישום בעבירת רצח נגד מ' והנאשם.

מ', התוודה בפני מדובב שהוכנס לתאו בירי המנוח, כך גם בחקירתו במשטרה ובמשפטו (תפ"ח 6027-01-10, מחוזי חיפה, הרכב כב' השופט ש' ברלינר) וטען, כי ביצע "לבדו" את הירי וכי ירה לעבר רגלי המנוח מתוך כוונה "לעשות לו שיתוק ולא הייתה כוונה לרצח" כלשונו.

טענת מ' להיעדר כוונה לרצוח את המנוח לא נתקבלה, ומשכך הורשע בעבירות רצח, החזקה ונשיאת נשק שלא כדין וזוכה מעבירת קשירת הקשר.

בהכרעת דינו צויין:

"הקביעה כי לא הוכח בפנינו קיומו של קשר בין האחים מבוססת רק על הראיות שעמדו בפנינו ואין בה משום הבעת דעה על הראיות שהובאו בהליכים המתנהלים כנגד האח"(עמ' 15 להכרעת הדין בעניינו של מ').  

על מ' נגזר עונש של מאסר עולם ובנוסף 24 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 18 חודשים לריצוי במצטבר לעונש מאסר עולם. כן הושת עליו פיצוי לעיזבון המנוח.

ב.         עובדות כתב האישום

בהמשך לאמור לעיל, על פי הנטען בכתב האישום, בהמשך לקשר האמור, הצטיידו הנאשם ומ' בנשק ובתאריך 28.11.09 בשעה 15:00 הגיעו ברכב מסוג פג'ו (להלן: "הרכב") בסמוך למסגד המרוחק כ-180 מטרים מבית אימו של המנוח.

עוד נטען, כי מ' יצא מהרכב כשהוא מצויד בנשק, בעוד הנאשם המתין ברכב על מנת להבטיח את ביצוע הרצח ולמלט את מ' מהמקום. מ' התקרב לבית אימו של המנוח כשברשותו הנשק והמתין לבואו בכוונה לגרום למותו.

סמוך לשעה 15:50 המנוח יצא מבית אימו. מ' התקרב אליו, ומתוך כוונה להמיתו ירה בנשק שהחזיק בידו, לכיוון המנוח, כ-10 כדורים, כששניים מהם פגעו בגבו ובעורפו ואחד גרם למותו. מותו של המנוח נגרם מנזק חמור למוחו בעקבות מעבר קליע דרך הראש.

לאחר המתואר לעיל, כך נטען, חזר מ' אל הרכב והשניים נמלטו מהמקום.

משכך נטען, כי הנאשם קשר קשר עם מ' להמית את המנוח והשניים גרמו בכוונה תחילה למותו, לאחר שהחליטו להמיתו, ועשו כן בדם קר, מבלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה בנסיבות בהן היו יכולים להבין את תוצאות מעשיהם ולאחר שהכינו עצמם להמיתו והכינו את הנשק שאותו החזיקו ונשאו ללא רשות או על פי דין.

ג.          תשובת הנאשם לכתב האישום:

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום ובא כוחו, עו"ד ע. בויראת, טען, כי היה באותו היום בישוב (להלן: "הישוב"), עסק בספורט "ריצה בכביש" וכלל לא היה בזירת האירוע והוסיף בלשונו: "הבעיה ששני המקומות קרובים" (עמ' 10 לפרו').