זיכוי מחמת הספק מעבירת רצח בכוונה תחילה את מאהבה של אשת המערער

השופט ח' מלצר:

2.              04.2012, בגדרו הורשע המערער ברצח, עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, והושת עליו עונש של מאסר עולם.

           להלן יפורטו הנתונים הנדרשים להכרעה בערעור.

עובדות כתב האישום ותשובת המערער לאישום

3.              בתאריך 10.03.2011 הוגש כנגד המערער כתב אישום לבית המשפט המחוזי הנכבד בירושלים. על פי הנטען בכתב האישום, המערער היה נשוי במשך כ-22 שנים לגב' ס' ש (להלן: ס'). במהלך שנות נישואיהם, ניהלה ס' מספר מערכות יחסים רומנטיות עם גברים שונים. בשבע השנים שקדמו לאירועים, מושא כתב האישום, ניהלה ס' מערכת יחסים רומנטית עם סאמר דאוד שאוויש ז"ל (להלן: המנוח, או סאמר).

במהלך שנת 2010 החליטו המערער וס' להתגרש. בנסיבות אלה עברה ס' להתגורר בבית הוריה, ואילו המערער וילדיהם המשותפים עברו להתגורר בדירה בשכונת א-רם (להלן: הדירה, או הדירה בא-רם), שאותה שכר המערער מאדם בשם עימאד מונא. זמן קצר לאחר מכן החליטו המערער וס' להינשא בשנית, ובתאריך 17.07.2010 עברו השניים להתגורר במשותף בדירה בשכונת בית חנינה שבירושלים.

           במועד כלשהו, אשר איננו ידוע במדויק למשיבה, גילה המערער על קשריה של ס' עם המנוח. בעקבות זאת, בתאריך 23.09.2010, בשעה 17:00 לערך, הודיע המערער לס' כי הוא יודע על קשריה עם המנוח, ודרש ממנה להתקשר למנוח ולברר את מקום המצאו. ס' עשתה כן, וכאשר התברר למערער שהמנוח נמצא בבית קפה מסוים בכפר חיזמה, הוא נסע לשם וזיהה את המנוח.

           על פי כתב האישום, בתאריך 25.09.2010, בסמוך לשעה 22:30, יצא המערער מביתו ונסע לאיזור א-רם. באותו יום, בשעה 23:00 לערך, יצא המנוח מבית קפה בשכונת בית חנינה, שם שהה עם חבריו. בהמשך, במועד כלשהו בין השעות 23:15-05:00, ובנסיבות שאינן ידועות במדויק למשיבה, הביא המערער את המנוח לדירה, כפת את ידיו, הכה אותו, וצילם אותו באמצעות טלפון סלולארי כשהוא כפות וחבול. זמן קצר לאחר מכן, בעט המערער בחוזקה בראשו של המנוח, אשר הוטח אל קיר הדירה, וחנק אותו באמצעות ידיו. עקב מעשים אלה נגרמו למנוח חבלות קשות ותשניק מכני, אשר הביאו למותו.

           נוכח עובדות נטענות אלה, הואשם המערער ברצח (עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין).

           הערה מקדימה: מכתב האישום עולה איפוא - והדבר איננו שנוי במחלוקת - כי המנוח נרצח במועד בלתי ידוע בין תאריך 25.09.2010 בשעה 23:15, לבין תאריך 26.09.2010 בשעה 05:00. למען הנוחות, אתייחס לתאריך 25.09.2010 כאל "יום הרצח", וזאת אף על פי שיתכן שהרצח התבצע לאחר חצות.

4.              בתשובתו לכתב האישום, המערער הודה בכל העובדות הנטענות בנוגע לכך ששכר את הדירה בא-רם, וביחס לקשר הנישואין בינו לבין ס'. המערער אף הודה כי ידע על כך שס' ניהלה מספר מערכות יחסים רומנטיות במהלך שנות נישואיהם, אך כפר בכך שידע על הקשר עם המנוח. בהתאם, המערער כפר בכך שיזם את שיחת הטלפון בין ס' לבין המנוח בתאריך 23.09.2010, או בכך שעקב אחרי המנוח, וכן במעורבות כלשהי בביצוע הרצח. באשר למעשיו ביום הרצח, טען המערער כי הוא איננו זוכר מה עשה באותו יום.

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת

5.              במהלך שמיעת הראיות בפני בית המשפט המחוזי הנכבד, התבררה התמונה העובדתית הבאה, אשר איננה שנויה במחלוקתכלשהי:

המערער הינו נהג מונית במקצועו. במהלך שנות נישואיהם של המערער וס', ניהלה ס' מערכות יחסים רומנטיות עם שלושה גברים: סוחר בשם מחמד (להלן: מחמד); קצין ברשות הפלסטינית בשם ג'מאל (להלן: ג'מאל); והמנוח. במרוצת הזמן, נודע למערער על הקשר בין ס' לבין ג'מאל ומחמד, ובין המערער לבין ס' התגלעו לא אחת ויכוחים ומריבות בעניין זה, והמערער אף נהג לא פעם לתחקר את ס' על קשריה אלה. לשיא הגיעו הדברים באוקטובר 2009, כאשר גילה המערער על הרומן שניהלה ס' עם ג'מאל. משגילה המערער את דבר הרומן, הוא ארב לג'מאל יחד עם חברו ג'לאל רזאווי (להלן: ג'לאל), תפס אותו, קשר אותו, הפשיטו והובילו לרמאללה. המערער אף טמן מארב דומה גם למחמד, אך בסופו של דבר נמנע מלפגוע בו.

בעקבות הרומנים שניהלה ס', ובעקבות אירועים נוספים שעל חלקם אעמוד בהמשך, החליטו בשנת 2010 בני הזוג להתגרש. לאחר הגירושין, שכר המערער את הדירה בא-רם, כאשר חוזה השכירות היה חודשי, והוארך מדי חודש, עד שלא חודש עוד במהלך חודש ינואר 2011. החל מחודש אוגוסט 2010 חזרו המערער וס' להתגורר במשותף, אך המערער המשיך, כאמור, להחזיק בדירה עד לחודש ינואר 2011, אשר שימשה אותו בעיקר כמקום איחסון. את מפתחות הדירה נהג המערער להחזיק במונית שברשותו.

בתאריך 25.09.2010, בילה המנוח בבית קפה בשכונת בית חנינה, ושיחק קלפים עם חבריו עד השעה 23:00 לערך, אז עזבה החבורה את בית הקפה, וכל אחד מהם הלך לביתו. המנוח עזב את בית הקפה כשהוא נוסע ברכבו, BMW בצבע לבן. כאשר המנוח נסע מבית הקפה, רכב אחר מסוג מזדה 6 המתין במקום עם אורות דלוקים, ונסע בעקבות המנוח.

בין השעות 23:15-23:05 ניהל המנוח שיחת טלפון עם מאזין דענה שורטי (להלן: שורטי), שהינה קרובת משפחה של המנוח. שיחה זו הסתיימה באופן פתאומי, כאשר המנוח אומר במפתיע לשורטי: "יש בולשת", וברקע נשמעו צעקות, צרחות, קולות ריב ומאבק וקולות של פתיחת וסגירת דלתות של רכב. בין הצדדים אין למעשה מחלוקת כי בנקודת זמן זו נחטף המנוח על ידי יותר מאדם אחד.

בשעה 23:28 צולם רכבו של המנוח ורכב נוסף נכנסים לעסק המיועד לשטיפת מכוניות בא-רם, המנוהל על ידי ג'לאל, חברו של המערער. בשעה 23:32 צולם רכב אחד בלבד עוזב את המקום. למחרת, בבוקר יום ה-26.09.2010, מצא ג'לאל את רכב ה-BMW של המנוח, כשהוא ללא לוחיות רישוי וללא מפתחות. ברכב עצמו לא נמצאה ראיה כלשהי הקושרת את המערער לביצוע הרצח. עוד אציין כי אין בפי המשיבה כל טענה לפיה היתה לג'לאל מעורבות כלשהי ברצח.