זיכוי מחמת הספק מעבירות של מעשה מגונה ומעשה סדום בקטין

הוחלט לזכות את הנאשם, מחמת הספק, מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

השופט בן-ציון גרינברגר

1.           נגד הנאשם, א.ז (להלן: " הנאשם"), הוגש כתב אישום ביום 20.2.11, המייחס לו את העבירות הבאות: מעשה מגונה בקטין - עבירה לפי סעיף 348(ב) בנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(1) ובנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין") (מספר עבירות), ו מעשה סדום בקטין, עבירה לפי סעיף 347(ב) בנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(1) ובנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין.

עובדות כתב האישום

2.           בין החודשים אפריל לאוקטובר בשנת 2006 התגורר הנאשם בשכנות לנ', הקטין המתלונן, יליד 1999 (להלן: "הקטין"), ברחוב מ' בירושלים. בין משפחת הקטין לבין הנאשם ומשפחתו (הוריו ואחיו) התקיימו קשרי שכנות וידידות קרובה, והקטין נהג להגיע לבית הנאשם ולשהות בחברתו.

3.           במועד שאינו ידוע למאשימה, אך בעת שהתגורר הנאשם בשכנות לקטין, ביקש הנאשם מהקטין לגעת בו באיבר מינו, אך הקטין סירב. הנאשם בתגובה הכניס את ידו לתוך מכנסי הקטין ומישש את איבר מינו של הקטין לשם גירוי או סיפוק מיני.

4.           במספר מועדים שונים, שאינם ידועים במדויק למאשימה, אך בתקופה האמורה, הזמין הנאשם את הקטין לביתו וצפה יחד עמו במחשב בסרטים כחולים. במהלך הצפייה בסרטים אלה הושיב הנאשם את הקטין עליו או בצמוד אליו והתחכך בו לשם גירוי או סיפוק מיני.

5.           במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בסמוך למועד שבו עזב הנאשם את מגוריו בשכנות לקטין, הזמין הנאשם את הקטין לביתו. הנאשם הוריד את מכנסיו ותחתוניו של הקטין ולאחר מכן הוריד את מכנסיו ותחתוניו שלו עצמו. מיד לאחר מכן התכופף הנאשם והחדיר את איבר מינו הזקור לפי הטבעת של הקטין. המעשה הכאיב לקטין והוא צעק "איי", והנאשם אמר בתגובה "לא נורא". לאחר שהוציא הנאשם את איבר מינו מפי הטבעת של הקטין, ביקש הנאשם מהקטין לגעת בידו באיבר מינו של הנאשם. הקטין סירב, ובעקבות כך נגע הנאשם באיבר מינו שלו. בטרם נפרדו, הזהיר הנאשם את הקטין שלא לספר לאיש את שאירע. כתוצאה מהחדרת איבר מינו של הנאשם לפי הטבעת של הקטין, נגרם לקטין דימום בפי הטבעת וכאב בישבנו, ובשל כך נלקח הקטין לטיפול רפואי.

6.           במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, לאחר מעשה הסדום המתואר לעיל, בעת שהנאשם ביקר בבית הקטין, הושיב הנאשם את הקטין על ברכיו, והתחכך בו לשם גירוי וסיפוק מיני.

7.           לטענת המאשימה, במעשיו המתוארים לעיל עשה הנאשם מעשים מגונים בקטין שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, שלא בהסכמתו החופשית וכמו כן, עשה הנאשם מעשה סדום בקטין שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, שלא בהסכמתו החופשית.

תשובת הנאשם לכתב האישום

8.           במענה לכתב האישום, הודה הנאשם כי בתקופה אליה מתייחס כתב האישום אכן התגורר בשכנות למשפחתו של הקטין, ברחוב מ' בירושלים, וכי בין משפחתו של הקטין לבין הנאשם ומשפחתו נרקמו קשרי שכנות ויחסי ידידות קרובה. כמו כן אישר הנאשם כי הקטין נהג לפקוד את ביתו ולשהות בחברתו לעתים תכופות, אם כי, לטענת הנאשם, לא ביחידות, אלא עת נמצאו בבית בני משפחה נוספים. כמו כן אישר הנאשם כי השניים שיחקו יחד במחשב ושמעו מוסיקה, ברם, הוא מכחיש כי צפו יחד בסרטים כחולים או בחומרים פורנוגרפיים כלשהם.

9.           פרט לאמור, הנאשם כפר בכל עובדות כתב האישום. לגרסתו, על אף שאינו מכחיש כי הינו פדופיל, וכי הורשע בעבר בגין מספר עבירות מהסוג בו הוא מואשם כעת - והוא אף מרצה כעת עונש מאסר בפועל בגין עבירות דומות - הוא לא ביצע עם הקטין דנן כל מעשה בעל אופי מיני ולא צפה יחד עמו בסרטים כחולים. לדבריו, הקטין ומשפחתו הם שכנים וידידים שלו ושל משפחתו, והוא לא היה מעלה על דעתו לעשות דבר אשר עלול היה לפגוע בקטין או במרקם היחסים הקרובים שבין המשפחות.

מבט-על על הראיות

10.       מטעם המאשימה העידו: הקטין, באמצעות חוקר הילדים מיכה הרן (להלן: "החוקר הרן" או "הרן"; ראו עדותו בעמ' 64 - 149, 165 - 210 לפרוט'); מ' - אמו של המתלונן (להלן: "האם"; ראו עדותה בעמ' 8 - 54 לפרוט'); רס"ר תמר לדני, מרחב מוריה (ראו עדותה בעמ' 55 - 64 לפרוט'); ד"ר משה זר-ציון, פסיכיאטר אשר טיפל בנאשם בעבר (ראו עדותו בעמ' 150 - 164 לפרוט').

11.       מטעם ההגנה העיד הנאשם (ראו עדותו בעמ' 211 - 247 לפרוט').

12.       כמו-כן הוגשו המוצגים הבאים: הודעת הנאשם מיום 1.4.09 (ת/1); תמליל חקירת הקטין מיום 11.12.08 על ידי החוקר הרן, ודיסק בו מתועדת החקירה האמורה (ת/2); "טופס עדות הילד" מיום 11.12.08 (ת/3), המתייחס לאותה חקירה; מכתב של החוקר הרן מיום 4.6.11 (ת/4), בו הוא מאשרר את מסקנתו כפי שבאה לידי ביטוי בתום חקירת הקטין ביום 11.12.08, כי אין להעיד את הקטין בבית המשפט; מזכרים של רס"ר תמר לדני מיום 4.5.09 (ת/5), מיום 11.5.09 (ת/6), מיום 24.11.09 (ת/7), מיום 14.12.09 (ת/8) ו- 31.7.11 (ת/9).

13.       מטעם ההגנה הוגשו המוצגים הבאים: "טופס סיכום והמלצה" מאת נוגה לוי, פקידת סעד לחוק ילדים, מיום 25.4.06 (נ/1), בה מתועד מפגש בינה לבין האם במרכז ההגנה; מזכר של סמ"ר מעיין פרץ מיום 9.10.11 (נ/2); ומזכר של רס"ר רויטל חדד מיום 11.1.12 (נ/3).

יריעת המחלוקת