זיכוי מחמת הספק מעבירות נהיגה ברשלנות, בהפקרה לאחר פגיעה ועוד

1.         אני מזכה את הנאשם, מחמת הספק, מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

            כתב האישום:

2.         כולל שני אישומים. באישום הראשון מיוחסות לנאשם העבירות של נהיגה ברשלנות לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה תשכ"א  1961 ( להלן: "הפקודה")  והפקרה לאחר פגיעה לפי סעיף 64 (א) לפקודה. באישום השני מיוחסות לנאשם העבירות של ידיעות כוזבות - לפי סעיף 243 לחוק העונשין  תשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין") ושיבוש  מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

3.         על פי כתב האישום באישום הראשון, ביום 18.3.05, נהג הנאשם ברכב מסוג מרצדס (להלן: "הרכב"/"המרצדס")  בבאר שבע. בהגיעו לצומת דלק אור אדום ברמזור בכיוון נסיעת הנאשם.  בצומת עמד רכב מסוג דייהטסו ( להלן: "הדייהטסו") נהוג על ידי המתלונן בכיוון נסיעת הנאשם.

4.         על פי כתב האישום לא ציית הנאשם לאור האדום, שדלק, לא שמר מרחק מתאים בין הרכב לבין הדייהטסו, שעמד בצומת, ופגע עם חזית הרכב שלו בחלקו האחורי של הדייטסו (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה נחבל נהג הדייהטסו ונוסעת שישבה לצידו ולשני הרכבים נגרם נזק.

5.         על פי האישום השני  ביום 19.3.05 התייצב הנאשם  בפני שוטר והודיע לו על גניבת  הרכב ביום 18.3.05  מחניית ילדים בבית החולים סורוקה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת.

6.         הנאשם כפר במיוחס לו  בכתב האישום ובתיק נוהלו הוכחות.

7.         ע.ת. מס' 1,  השוטר אלי בר אילן, הגיש דו"ח פעולה  סומן ת/1 (להלן "ת/1). מת/1 עולה כי העד קיבל  דווח על תאונה  בצומת הרחובות רגר  - בן גוריון. כשהגיע למקום מצא רכב מסוג דייהטסו לבן מ.ר.  83-192-17. הרכב נפגע מאחור כשנסע בנתיב הימני מכיוון צפון לדרום, הסתחרר ונעצר עם החזית לכיוון צפון. הנהג ואשתו נפגעו. עוד עולה מת/1 כי נמצא רכב ללא חשודים העונה לתאור הרכב הפוגע מסוג מרצדס מ.ר. 48-276-15 בצבע לבן. המרצדס נמצאה ברח' מצדה  - טשרניחובסקי מאחורי הבניינים.

8.         ע.ת. מס' 2 סיון קרמר היתה הנוסעת ברכב הדייטסו שנפגע בתאונה. הודעתה  במשטרה הוגשה בהסכמה סומנה ת/2 (להלן "ת/2").

9.         בחקירתה הנגדית סיפרה כי לא ראתה מי פגע ברכב. סיפרה כי לא ידעה את מספר הרכב שפגע  ברכבה וכי עדי ראיה סיפרו לה שמדובר במרצדס חלבנה. לדבריה טרם הפגיעה לא ראתה את הרכב הפוגע וגם לא לאחריה שכן כתוצאה מהפגיעה הרכב בו נסעה הסתובב.

10.       ע.ת. מס' 3 ניר ארז היה הנהג ברכב הדייהטסו. הודעתו במשטרה הוגשה בהסכמה  סומנה ת/3 ( הלן: "ת/3"). גם הוא סיפר במשטרה כי לא ראה את הרכב שפגע בו, אלא קיבל את נתוני הרכב מאזרחים שהיו במקום ורשמו את מספרו.

11.       בחקירתו הנגדית העיד כי לא ראה מי הנהג שפגע ברכבו וכי לא ראה את הרכב הפוגע לא לפני התאונה ולא אחרי התאונה.         

12.       בהקשר להודעתם של המתלוננים, לפיה לא ראו מי נהג ברכב, נטען ע"י הנאשם כי אכן במועד הרלוונטי לאישום הראשון, הוא לא נהג ברכב. לטענה זו אתייחס בהמשך. בשלב זה אתייחס לטענה נוספת שמתקשרת לטענתו העיקרית של הנאשם, לפיה לא נהג ברכב והיא טענתו, בעניין הרישום של מס' הרכב שלכאורה, היה מעורב בתאונה, בכתב האישום.

13.       ב"כ הנאשם חזר, בסיכומיו, על טענתו אותה העלה בסוף פרשת התביעה (ראה עמוד 17 לפרוטוקול), לפיה אין להשיב לכתב האישום. טענתו הייתה כי כתב האישום מתייחס למרצדס מ.ר. 2725420 בעוד שכל הראיות שהוצגו בפני בית המשפט מתייחסות למרצדס מ.ר. 4827615.

14.       בהחלטתי מיום 18.3.09 דחיתי את טענת ב"כ הנאשם שאין להשיב לאשמה.

15.       יובהר כי גם עתה, לאחר שעיינתי בכל חומר הראיות, בכתב האישום ובמוצגי התביעה, אני שבה ומקבלת את עמדת המאשימה, לפיה נפלה טעות סופר ברישום מס' הרכב בכתב האישום, וזאת מאחר והוגשו ראיות שמעידות כי הרכב הפוגע היה רכב מסוג מרצדס מ.ר. 4827615 בצבע לבן (ראה ת/1 וכן ת/3, הודעתו של ארז יובל, אשר מציין כי קיבל את מס' הרכב הפוגע מאנשים שהיו נוכחים באירוע). מנגד, הנאשם פנה למשטרה והגיש תלונה על רכב, מסוג מרצדס, שנגנב שמספרו  4827615 (ראה ת/6).

16.       אשר על כן וככל שמדובר בטענה שמועלית ע"י ב"כ הנאשם, בסיכומיו, לפיה לא הצליחה המאשימה להוכיח ולהראות מדוע נרשם בכתב האישום מספר רכב אחר, אני דוחה טענה זו וקובעת כי הוכח בפני שהרכב, שהיה מעורב בתאונה, כמפורט בסעיף 3 לכתב האישום, הוא הרכב המרצדס שמספרו 4827615.

17.       טענתו העיקרית של הנאשם הינה כי בין אם מדובר ברכב המרצדס ובין אם מדובר ברכב אחר, לא הצליחה המאשימה להוכיח כי הנאשם הוא זה אשר נהג ברכב, במועד הרלוונטי לתאונה וגרם לתאונה.

18.       טענה זו מתקשרת לטענתו של הנאשם לפיה רכב המרצדס נגנב מחניית בית החולים, ומי שנהג בו גרם לתאונה, ועל כן הגיש הנאשם תלונה כנה בעניין גניבת הרכב ולא תלונה כוזבת, שעניינה האישום השני בו מיוחסת לו העבירה של ידיעות כוזבות.