זיכוי מחמת הספק מעבירות נהיגה בחוסר זהירות ועוד בשל שדה ראיה מוגבל

אני מזכה את הנאשם מהאשמה המיוחסת לו וזאת מחמת הספק

כתב האישום, מהלך המשפט, וטענות הצדדים

בהתאם לעובדות כתב האישום, נהג הנאשם ביום 14.10.09 בשעת לילה, כשהוא  יוצא מחניית שווארמה "עוני" בטירה, נכנס לכביש מבלי לשים לב לדרך, חסם את דרכו של אופנוע אשר נסע בכביש וכלי הרכב התנגשו.  כתוצאה מהתאונה ניזוקו שני כלי הרכב, הנאשם נחבל בגופו, והמעורב, נהג האופנוע, נחבל בחבלה של ממש ונגרמו לו פציעות קשות.  הנאשם הואשם באי מתן זכות קדימה ביציאה מחניה, נהיגה בחוסר זהירות ובגרימת תאונה בה נגרם נזק וחבלה של ממש.

לטענת ההגנה, המעורב נסע, עובר לתאונה, במהירות של 180 קמ"ש, ועל כן לא היה בתחום שדה הראיה של הנאשם עת נכנס לתוך הכביש. בנסיבות אלו, לגרסת ההגנה, לא היתה על הנאשם החובה לתת זכות קדימה לרכב המעורב, לא היה באפשרותו למנוע התאונה  וממילא אין להרשיעו.

בתיק נשמעו הוכחות בפני כב' השופט אנושי.

מטעם התביעה נשמעו בוחן התנועה, גובה הודעת הנאשם והמעורב – נהג האופנוע. כמו כן, הוגשו, בין היתר, דו"ח בוחן, סקיצה ותרשים התאונה, הודעות המעורב והנאשם, תמונות ומסמכים רפואיים. מטעם ההגנה העיד הנאשם ומומחה ההגנה והוגשה תמונת רכב הנאשם וחוות דעת המומחה.

בדיון, מיום 24.11.14, הודיעו הצדדים כי: "אנו מצהירים כי אם הדיון יעבור למותב אחר אנו לא נבקש לשמוע את העדים מחדש..."  והתיק הועבר למותב זה.  כאמור לעיל אף ההגנה סיימה להביא ראיותיה, שלב הבאת הראיות הסתיים, ואולם  התביעה ביקשה רשות מבית המשפט להביא "ראיות לסתור". הצדדים טענו בעניין זה ובהחלטתו מיום 24.11.14 דחה בית המשפט הבקשה, מהנימוקים המפורטים שם. משכך הצדדים סיכמו והתיק נקבע למתן הכרעת דין.

דיון והכרעה

על מנת לקבוע את אשמתו או חפותו של הנאשם עלינו להתייחס, ראשית, לשלוש שאלות מרכזיות: האם נכנס הנאשם לכביש? באיזה שלב יכול היה לראות את האופנוע מתקרב לעברו והאם, באותו השלב, לו היה מגיב כנדרש, היה בידו למנוע את התאונה.

כפי שיפורט להלן, מענה על שאלות אלו מעלה ספק בדבר אשמתו של הנאשם.

האם נכנס הנאשם לכביש?

בחקירתו במשטרה וכן בעדותו, העיד הנאשם כי כלל לא נכנס לכביש וכי התאונה התרחשה בעוד רכבו עומד מחוץ לכביש, על הכורכר.

אמירה זו אינה עומדת בקנה אחד עם הממצאים וטיעוני הצדדים, כדלקמן:

1. בוחן התנועה קבע כי מקום האימפקט הינו שבעה מטרים משפת הכביש, באומרו: "לפי מה שמצאתי הרכב הגיע משפת הכביש והוא היה כבר בתפנית שמאלה לכיוון מערב, כשהחזית שלו הייתה 7 מטר בכביש כשחזיתו כבר בנתיב הנגדי" . קביעתו של בוחן התנועה נסמכת, בין היתר, על סימני בלימת האופנוע המעורב.
2. הוגשו תמונות לתיק אשר מראות את רכבו של הנאשם בתוך הנתיב. אין מדובר בתמונות שצולמו על ידי בוחן התנועה ואולם לא היתה מחלוקת שתמונות אלו משקפות את מיקומו של רכב הנאשם לאחר התאונה.  בשולי פיסקה זו אעיר כי הבוחן המשטרתי ציין בחוות דעתו כי "צולמו במקום תמונות במצלמה של שמשון אך נמחקו על ידו בטעות"
3. בסופו של יום, אף גרסת ההגנה, כפי שהובאה בחוות דעתו ובעדותו של מומחה ההגנה וסיכומי הסניגור לא אימצה את גירסת הנאשם כי לא נכנס לכביש והסניגור סיכם : "הוא יצא, כי לפי הממצאים בשטח הוא יצא."

אשר על כן, אני קובע כי הנאשם נכנס לכביש.