זיכוי מחמת הספק מדקירת מתלונן על רקע חשד כי ניהל קשר עם אשת הנאשם והרשעה בשבוש מהלכי משפט ובהדחה בעדות

1.         בתיק זה נפרש לנגד עיני סיפור "ראשומון", דוגמת סרטו המפורסם ועטור הפרסים של הבמאי היפני אקירה קורוסאווה: שלושה אנשים היו עדים לאירועים נשוא כתב האישום: הנאשם, אשתו והמתלונן. כל אחד מהם מסר גרסה שונה באשר לשאלה מי דקר את המתלונן. ולא זו בלבד, אלא שעדותו של כל אחד מהם היתה רצופה סתירות ותהיות.

לאחר עיון בעדויותיהם של שלושת העדים האמורים כמו גם ביתר הראיות שבאו בפני, הגעתי למסקנה כי איני יכול להכריע את הדין על פי אף אחת מגרסאותיהם של שלושת העדים האמורים ולקבוע על פי אחת מהן ממצאים ברמת הוודאות הנדרשת בהליך הפלילי. על שום כך, כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב - 1982 (להלן - "חוק סדר הדין הפלילי"), אני מודיע כי אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מן העבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי הסעיפים 333 + 335(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן - "החוק") שיוחסה לו בכתב האישום.

יחד עם זאת, אני מרשיע את הנאשם בעבירות של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק והדחה בעדות לפי סעיף 246(א) לחוק, מן הנימוקים שיפורטו להלן.

2.         כתב האישום

הנאשם, כ. ב. ק. ע., יליד 1978, תושב הכפר דיר אל אסד, הועמד לדין בבית משפט זה על פי כתב האישום שהוגש נגדו בתיק פלילי 6130/07.

בכתב האישום נטען כי ביום 9.3.05 בשעה 16:00 או בסמוך לכך, הגיע מ. נ. (להלן - "המתלונן") לבית הנאשם, כשזה האחרון עדיין לא הגיע לביתו, כדי לשוחח עם הנאשם אודות חשדו של האחרון על כך שבין המתלונן לבין אשת הנאשם, ר. ע. (להלן - "ר."), היה בעבר קשר רומנטי.

            בכתב האישום נטען כי המתלונן שוחח עם ר. וכעבור מספר דקות הגיע הנאשם מעבודתו ונכנס לביתו. משהבחינה ר. בנאשם היא החלה לצעוק. בשלב זה, כך נטען, נטל הנאשם סכין מהמטבח ודקר את המתלונן דקירה אחת בכתפו השמאלית.

            כתוצאה מהדקירה הנ"ל, נגרם למתלונן פצע עמוק שחדר את רקמת העור, השומן וחלק מהשריר בכתפו השמאלית.

            המאשימה טענה כי בעשותו את המתואר לעיל, חבל הנאשם במתלונן חבלה חמורה באמצעות נשק קר, עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי הסעיפים 333  +  335(1) לחוק.

3.         תשובת הנאשם לאישום

            בישיבת בית המשפט מיום 29.11.07 כפר הנאשם בעובדות כתב האישום. סניגורו, עו"ד אברהם סגל, הוסיף כי אין בפי הנאשם טענת אליבי או טענה לעניין קבילות הודעותיו של הנאשם.

5.         גדר המחלוקת

            אין מחלוקת על כך שהמתלונן ור. היו בבית הנאשם עובר להגעת הנאשם למקום. כך גם אין מחלוקת על כך שהמתלונן נדקר בכתפו באמצעות סכין על ידי אחד מבני הזוג.

            המחלוקת בתיק זה נסבה סביב שאלת זהותו של הדוקר. לטענת המאשימה הנאשם הוא שדקר את המתלונן עקב חשדו כי המתלונן מעוניין בקשר רומנטי עם אשתו. גרסת ההגנה היא כי אשת הנאשם, ר. ע.,  היא שדקרה את המתלונן (ראו את סעיף 4 לסיכומי הנאשם).

6.         הנאשם וגרסאותיו

            בדו"ח המעצר מיום האירוע, 9.3.05, בשעה 17:14 (המוצג ת/8), נרשמה תגובתו הראשונה של הנאשם לאירוע לאמור:

"נכנסתי הביתה לא דקרתי הוא נתן לי הסכין יצא עם סכין דפקתי אותו בכסא ולא יודע ממה קיבל מכה" (ההדגשה שלי. ע.ג.).

            במזכר מיום האירוע שנרשם על ידי רס"ר אוריאל סולומון (המוצג ת/6), נכתב לאמור:

"בהמשך טיפול אירוע 177, כשהבאתי את החשוד בדקירה כ. ע. שאלתי אותו בתחנה מה קרה אז הוא אמר לי שהוא לא דקר אלא הוא (הכוונה לדקור) בא עם סכין מחוץ לבית והסכין לא שלו ולא מהבית שלו ושהוא (הדקור) נתן לו בסכין" (ההדגשה שלי. ע.ג.).