זיכוי מאשמת חשבוניות כוזבות בהעדר ראיות נסיבתיות

הכרעת דין

מחמת הספק, אני מזכה את הנאשמים מהעבירות שבכתב האישום המתוקן.

בכתב האישום המתוקן נטען )תמצית(: נאשמים 1 ו-2 )להלן-הנאשמים( היו בעלי מוסך מורשה
לרכבים מסוג דייהו ודייהטסו בין השנים 1995-1998. הנאשמים הם בעלי המניות והמנהלים
הפעילים של נאשמת 3. הנאשמים רכשו חלפים לרכב מספק בשם סעיד זבידה )להלן-זבידה(.
בין השנים 1995-1998 זבידה סיפק לנאשמים חשבוניות שבהן נרשם כביכול כי הן ניתנו
בגין מכירת חלפים, בעוד שבפועל במרבית המקרים לא סופקה לנאשמים כל סחורה, וזבידה לא
קיבל את התשלום המפורט בחשבוניות למעט עמלה )להלן-החשבוניות הכוזבות(. הנאשמים רשמו
בפנקסי החשבוניות והרשומות של נאשמת 3 את החשבוניות הכוזבות. נאשם 1 רשם שיקים
לפקודת זבידה, אך השיקים לא נמסרו לזבידה, ובפועל נפרטו בבנק למזומנים בהם השתמשו
הנאשמים לצרכיהם הפרטיים. בארבעת האישומים מיוחסות לנאשמים עבירות לפי פקודת מס
הכנסה - השמטת הכנסה מתוך דו"ח, הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים,