זיכוי הנאשם מעבירות של חברות ונשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת יעמוד על כנו

בפני ערעורה של התביעה הצבאית על פסק דינו של בימ"ש קמא, אשר החליט לזכות את המשיב מהעבירות של חברות, פעילות ונשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, אשר יוחסו לו בכתב האישום שהוגש נגדו. המשיב זוכה מחוסר ראיות, לאחר שעדי התביעה לא התייצבו, חרף צווי הבאה שהוצאו נגדם. לטענת התביעה, שגה בימ"ש קמא כאשר סירב לתת לתביעה הזדמנות נוספת לנסות ולהביא להתייצבותם של עדי התביעה. לעומת זאת, טוען הסנגור כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

בנסיבות העניין ראוי לפרט את השתלשלות האירועים בבימ"ש קמא. כתב האישום מייחס למשיב עבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת על שהיה חבר באגודה ששייכת לארגון חמא"ס במהלך התקופה שבין המחצית השנייה של שנת 2002 ועד לשנת 2004, וכן עבירה נוספת של נשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, על ששימש כמנהל כללי של אותה אגודה. כתב האישום הוגש ביום 24.10.06, ובימ"ש קמא דחה את בקשת התביעה למעצרו עד תום ההליכים, והורה ביום 31.10.06 על שחרורו בערבות. בקשת התביעה לעיון מחודש במעצרו של המשיב נדחתה על ידי בימ"ש קמא ביום 12.11.06.

ביום 18.12.06 החל המשפט לגופו, והצדדים הודיעו לביהמ"ש כי המגעים ביניהם לא צלחו, ולכן יהיה צורך "להמשיך את ההליך המשפטי". באותו דיון הודיע הסנגור כי עדי התביעה אינם עצורים ומתגוררים באזור A, ולכן קרוב לוודאי שלא יתייצבו ובהיעדרם צפוי התיק לזיכוי. למרות זאת, מוכנה ההגנה להידברות. התביעה ביקשה כי התיק יקבע להוכחות והשופט החליט לקבוע את התיק להוכחות ולזמן למועד שנקבע את עדי התביעה. ביום 19.2.07 התקיימה ישיבה נוספת, ואכן שלושת עדי התביעה לא הגיעו, והסנגור הסכים לדחייה נוספת אולם ביקש כי התביעה תשקול את סגירת התיק אם העדים לא יגיעו לישיבה הבאה. ביהמ"ש נעתר לבקשת התביעה, הוציא צווי הובאה כנגד העדים וקבע את התיק לישיבה נוספת ליום 14.3.07.

במועד זה, שוב לא התייצבו עדי התביעה ושוב ביקש התובע כי יוצאו צווי הבאה, אלא שהפעם התנגד לכך הסנגור וביקש את זיכויו של המשיב, בשל הסבל שנגרם למשיב נוכח התמשכות ההליכים שלא באשמתו, כאשר הוא עצמו מקפיד להתייצב לכל דיון שנקבע בעניינו. ביהמ"ש נמנע מלזכות את המשיב באותו מועד, וקבע ישיבת תזכורת פנימית ללא נוכחות המשיב ליום 21.03.07. באותו יום העבירה התביעה הודעה לביהמ"ש ובה הסכימה להפחית מסכום הערבות וביקשה לחדש את צווי ההבאה כנגד העדים, הסנגור התנגד וביקש לסגור את התיק ולהחזיר את סכום ההפקדה. עמדות שני הצדדים הובאו לידיעת ביהמ"ש, אשר החליט כי אין טעם להוציא צווי הבאה נוספים, לאחר שלא הייתה אפשרות לאכוף צווי הבאה קודמים. לפיכך, החליט השופט קמא לזכות את המשיב, מפני שהתביעה "לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש".

התיאור המפורט של השתלשלות האירועים בבימ"ש קמא מלמד כי להחלטת ביהמ"ש על זיכויו של המשיב קדמו דיונים לא מעטים, שבהם הקפיד המשיב להתייצב חרף בעיות רפואיות שהוא סובל מהם, כפי שהדברים באו לידי ביטוי בתיק של בימ"ש קמא, בעוד התביעה אינה מצליחה להביא להתייצבות עדיה, חרף העובדה שניתנו לה שלש הזדמנויות לעשות כן, וביהמ"ש אף הוציא צווי הבאה כנגד העדים. בנסיבות אלה, קביעתו של בימ"ש קמא כי "אין טעם בהוצאת צווי הבאה נוספים לעדים בתיק" סבירה, וכפועל יוצא מכך גם התוצאה של זיכוי המשיב בהעדר ראיות מספיקות. אכן, גם אילו החליט בימ"ש קמא לתת הזדמנות נוספת לתביעה להביא את עדיה, הייתה החלטתו נמצאת בתוך מתחם הסבירות של ניהול ראוי של המשפט. אולם, משבאתי לכלל מסקנה כי התוצאה שאליה הגיע בימ"ש קמא סבירה אף היא, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטה ובזיכויו של המשיב כתוצאה מכך.

סוף דבר, הערעור נדחה.

ניתן היום, 9 ביולי 2007, כ"ג בתמוז התשס"ז, בלשכה מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא

רמ"שית: מפ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: