זיכוי הזמר נמרוד לב מעבירת שוטטות כלבו

אני מזכה את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו.

1.         הנאשם הואשם בכך שבתאריך 19.6.05 בשעה 13.00 נראה כלבו משוטט לבדו ברחוב החצב בכפר ורדים כאשר הוא אינו קשור ופיו ללא מחסום למניעת נשיכות. לגרסת המאשימה עבר הנאשם עבירה על סעיף 6 (א) לחוק העזר לכפר ורדים (פיקוח על כלבים וחתולים) תשס"ד - 2004.

2.         בישיבת ההקראה טענה ב"כ של הנאשם טענת אליבי על פיה היה הנאשם עם כלבו במועד הנקוב בכתב האישום במושב רנתיה במרכז הארץ ביחד עם שני אנשים נוספים כשהם מבצעים הקלטות באולפן הקלטות.

3.         בישיבת ההוכחות העיד מטעם התביעה הפקח מזרחי מרדכי. לדבריו, הוא משמש כפקח המועצה המקומית כפר ורדים ומילא דוח בתאריך 19.6.05 עת מילא תפקידו כפקח המועצה.

ב"כ המאשימה הגיש את הדו"ח שמילא העד - מוצג ת/1 - ללא התנגדות ב"כ הנאשם, אם כי לטעמי אין מדובר בדו"ח המתאר את הפעולות שעשה העד כפי שפירט אח"כ בעדותו, אלא מדובר במסמך הנושא את הכותרת "הזמנה לדין וכתב אישום" ואף תוכנו מצביע על כך שאכן מדובר בכתב אישום, שכן עונה על דרישות הוראות חוק סדר הדין הפלילי בכל האמור להזמנה לדין וכתב אישום בעבירת קנס, היא העבירה בגינה הואשם הנאשם.

כאמור מבחינתי אין מדובר בדו"ח המתעד את הארועים ואת העובדות, דו"ח העונה על דרישות דיני הראיות אולם בשל אי התנגדות ב"כ הנאשם לא אתעלם ממסמך זה אשר בסופו של דבר הוגש אך אייחס לו משקל נמוך.

העד גם ציין כי צילם את הכלב המדובר וביקש להגיש תמונה.

לעניין זה ולאור התנגדות ב"כ הנאשם, הוריתי כי התמונה שצילם העד תתקבל כראיה בכפוף להתקיים מספר תנאים ובינתיים עד אשר יומצא הדיסק ובו התמונה המקורית, תסומן התמונה כמוצג ת/2. בהחלטתי ציינתי מספר הסתייגויות והערות ואחזור עליהן גם כעת: מדובר בתמונה בשחור לבן שאינה נושאת תאריך, חתימה או כל רישום אחר, לא ניתן להווכח מה היא הכתובת בה צולמה התמונה, לא מספר בית, לא שם רחוב ולא כל אינדיקציה אחרת שהיה אפשר לבצע בנקל. בתמונה נראה כלב קטן אך הכלב מצולם מהצד ולא מהחזית כאשר לא ניתן לראות את פניו בתמונה. ברור כי הכלב נושא דיסקית זהוי וכי קולר לצווארו. 

בהחלטתי מיום 4.1.07 קבלתי את ת/2 כראיה בכפוף להמצאת הדיסק ובו התמונה המקורית ואכן בתאריך 16.1.07 התקבל דיסק אשר לכאורה מצויה בו התמונה המקורית. עיינתי בדיסק  האמור ומצאתי כי מופיעות בו 3 תמונות של כלב הנראה דומה ב- 3 התמונות. מדובר ב- 3 תמונות בצבע, אולם, באף אחת מאותן תמונות אין אזכור של הכתובת בו נמצא הכלב ומצלם התמונה אשר לפי עדותו הוא עד תביעה מס' 1 לא טרח לצלם שלט או סימן או שם רחוב או מספר על מנת להבהיר לבית המשפט את מקומו של הכלב באותה תמונה.

על גבי הדיסק לא מצויין כל תאריך בו צולמו התמונות ואף התמונות בהן צפיתי אינן נושאות כל תאריך, מה שאפשר לעשות, כאשר מדובר בצילום דיגיטלי.

4.         לטענת המאשימה באמצעות הפקח, מדובר בכלבו של הנאשם. לשאלת הזהוי, העיד העד כי הוא מכיר את הכלב באופן אישי או כדבריו "הכרות אישית" שכן נפגש מספר פעמים עם הנאשם כשהוא מטייל עם הכלב והכלב נלכד בעבר.

מעיון בתמונה ת/2 הצבעונית כפי שמופיעה בדיסק (בסייגים אותם פרטתי לעיל בסעיף 3 ובהעדר הפרטים המהותיים עליהם הצבעתי), אין מדובר בכלב בעל תכונות ספציפיות או מיוחדות אלא בכלב ככל הכלבים ולכן בטחונו של העד ביכולתו לזהות את הכלב בוודאות תמוה בעיני ואינו מעורר את אמוני. העד גם מוסיף כי בדרך כלל הוא מסייר כשהוא רכוב על מיול או על טנדר, במהלך סיוריו הוא מצלם כשהוא משתדל לצלם את הכלב חוזר הביתה ואז הוא מצלם אותו בחזית הבית (עמוד 4 שורות 26-29 לפרוטוקול). במקרה הנדון כפי שציינתי לא ברור היכן מצולם הכלב והעד הבהיר כי צילם את הכלב לא בסמוך לבית בו הוא מתגורר. העד גם ציין כי הכלב רץ ברחוב אך ברור מהתמונה כי הכלב אינו רץ אלא עומד ולכן יש בכך כדי לפגוע באמינות גרסתו של העד.

5.         סתירה מהותית לעדותו של העד מצאתי בראיות שהמציא הנאשם ואשר התקבלו בהסתייגות, בכפוף להמצאת התמונות המקוריות והמצאת הקובץ ממנו שוכפלו.

הנאשם המציא לבית המשפט לאחר הדיון ובכפוף להחלטתי מיום 4.1.07 בעמוד 10 לפרוטוקול, דיסק אשר בו צפיתי וראיתי כי אכן בית מס' 50 ברחוב החצב אשר מולו, לפי ת/1 ובהתאם להודעות הפקח, צילם את הכלב אשר לכאורה מדובר בכלבו של הנאשם, אינו נראה כבית הנראה בת/2 אלא כבית הנראה בנ/1. בדיסק אף הבחנתי בצילום תקריב הן של הכתובת והן של מספר הבית - רחוב החצב 50 - המאששים את גרסת הנאשם ומערערים את גרסת המאשימה, באשר למקום בו נצפה הכלב. לאור הראיות שהמציא הנאשם אני קובעת כי הכלב בו הבחין הפקח לא נמצא מול בית מס' 50 ברחוב החצב אלא בכתובת בלתי מוגדרת אחרת ולפיכך עובדה זו בכתב האישום לא הוכחה כלל וכלל.

6.         כאמור עד התביעה  העיד בבטחון על בקיאותו  הרבה בנושא כלבים וכלבנות אולם לא המציא כל מסמך המאשר גרסתו וכל תעוד המצביע על השכלתו, לכאורה, בתחום זה. העד ציין כי בכפר ורדים כ- 6,000 תושבים ובמאגר רשומים 550 אולי 600 כלבים (עמוד 6 שורות 7-8). לדבריו הוא מכיר אישית את רוב הכלבים הרשומים בכפר, אולם, הכלב הנראה בתמונה ת/2, הן הצבעונית והן זו בשחור לבן, גם לעיניים בלתי מקצועיות כשל בית המשפט, אינו כלב הנושא אפיונים מיוחדים או חריגים. לכן דווקא העובדה כי אכן רשומים כלבים כה רבים ביישוב, מצביעה על כך שמא נפלה טעות בזהוי לו טען העד, אשר כאמור לא אפיין את הכלב בשום תכונות מיוחדות, לא טרח לבחון את דיסקית הזהוי שלו, לא לכד אותו על מנת לאתר את השבב, אשר יש להניח שמצוי בגופו של הכלב ולא עשה מה שפקח סביר האוכף את החוק צריך היה לעשות על מנת לאסוף את הראיה הטובה ביותר להפליל את מי שחשד בו בעבירה על חוק העזר.

7.         כשעומת הפקח עם השאלה מדוע לא כלא את הכלב או לא לכד אותו השיב כי: "במקרה זה לא כל כך ניסיתי, הזדרזתי וצילמתי. הכלב רץ הלך על המדרכה. אני לא זוכר מה היה טיב התנועה שלו, הוא שוטט על המדרכה" (עמוד 6 שורות 12-13).

הדברים מדברים בעד עצמם ומצביעים על כך שהעד  עשה לו "חיים קלים". הכלב הנראה בת/2, נראה עומד ואינו מצוי בתנועה ולכן הטענה לפיה הכלב "רץ והלך" לא רק מגוחכת בשל הסתירה הפנימית הטמונה בה אלא גם נסתרת בראיה אותה הציגה המאשימה בעצמה.

8.         הכלב הנראה בתמונה נושא כאמור דיסקית זהוי, ונראה עומד, ללא תנועה. אם אכן היה רוצה הפקח  לעשות את מלאכתו נאמנה ולאסוף את הראיות הטובות ביותר אשר יצביעו בפני בית המשפט כי אכן מדובר בכלבו של הנאשם, בכתובת אשר לה טען בדו"ח ולהפריך את טענת האליבי של הנאשם אליה אתייחס בהמשך, היה עליו לכל הפחות ללכוד את הכלב, לרשום או לתעד בדרך אחרת את מספר הדיסקית, או לחלופין לבחון את השבב שבגופו, או לצלם את הכלב מהחזית ולא מהצד באופן שיאפשר את זהויו, וכן לתעד במדויק את המקום בו הבחין בכלב, תוך אזכור שם הרחוב ומספר הבית, כאשר אין בעיה לעשות כן בשקידה סבירה.

 9.        בנסיבות אלה ולאור המחדלים בעבודת הפקח, אני קובעת כי המאשימה לא עמדה בנטל ולא הוכיחה את העובדות נשוא האישום.