פסק דין
תביעה על סך 2,585 ₪ בגין ביטול עסקה להשכרת שמלת כלה ושירותים נוספים לכלה.
לקראת חתונתה, ביצעה הנתבעת בסלון של התובעת הזמנה בסך 5,000 ₪, הכוללת השכרת שמלת מחוך, תסרוקת ואיפור לניסיון, מניקור כולל קישוט, תחתית, הינומה, שאל ותכשיטים וכן תסרוקת לילדה. כמו כן כללה ההזמנה מסכת יופי, ארוחת צהריים ושתיה קלה וחמה.
הנתבעת שילמה לתובעת על חשבון עלות ההזמנה 500 ₪.
לטענת התובעת, הכינה עבור הנתבעת שמלה חדשה שהוכנה ונתפרה עבורה, לשביעות רצונה המלא, תוך התאמה למידות הנדרשות. ואולם, באופן מפתיע, הודיעה לה הנתבעת כי החתונה בוטלה ואינה מעוניינת בשמלה. מכאן, שלפי סע' ג' להסכם ביניהן, על הנתבעת לפצותה ב- 50% מערך עלות השמלה, קרי: 2,000 ₪. עוד היא תובעת את ההוצאות שנגרמו לה, בסך 585 ₪.
הנתבעת טוענת, מאידך, כי אין מדובר בשמלה חדשה. מדובר במחוך ובחצאית שהיו בסלון של
התובעת בעת ההזמנה. על כן לא חל סע' ג' להזמנה הקובע את הפיצוי כאשר: "הזמנת השמלה היא תפירה חדשה לפי הזמנת הלקוחה או הכלה". כמו כן טענה כי אין לחשב את עלות השמלה לפי שיטת התובעת, משום שההזמנה כללה רכיבים רבים נוספים.
בדיון שנערך לפני היום, אישרה התובעת כי המחוך היה קיים בסלון, אולם מדובר במחוך חדש, שנתפר סמוך להזמנה. לשיטתה תפרה במיוחד עבור הנתבעת את החצאית. התובעת העמידה את עלות השמלה, מתוך כלל ההזמנה על סך 4,000 ₪.
הנתבעת הודתה, מאידך, כי החתונה לא בוטלה, התקיימה במועד המתוכנן, והיא לבשה שמלה שהשיגה במקום אחר בעלות נמוכה באופן משמעותי מהעלות בסלון התובעת, וגם את השירותים הנלווים מצאה במקום אחר בעלות נמוכה יותר.
בעלות הדין חלוקות בשאלת מועד ביטול העסקה, כאשר התובעת טוענת כי ההודעה ניתנה 3 ימים בלבד לפני החתונה, כאשר טרחה על השמלה ועל תוספות השיער לנתבעת, והאחרונה כבר התנסתה בתסרוקת ואיפור. הנתבעת טוענת כי ביטול העסקה בוצע שמונה ימים לפני החתונה, אך לא הכחישה שהתנסתה באמור. אף אחת מהשתיים לא גיבתה את טענתה בסימוכין.
התובעת הוסיפה, כי דרשה מהחתן המיועד, שמסר לה על ביטול החתונה, אישור מהרבנות. לדבירה, ככל והיה מוצג לה אישור כזה, לא הייתה גובה מהנתבעת כל סכום נוסף. מובן כי אישור שכזה לא נמסר, שהרי החתונה כלל לא בוטלה.
שקלתי את טענות הצדדים. אני מקבלת את טענת הנתבעת כי אין מקום לפיצוי על פי סעיף ג' להזמנה, מאחר והוכח כי אין מדובר בתפירה מיוחדת עבורה, אלא בשמלה קיימת.
מאידך, אין מחלוקת כי הנתבעת קיבלה בסלון של התובעת שירות, כחלק מהשירותים המקדימים שבמסגרת ההזמנה הכוללת, ואיני סבורה כי היא פטורה מתשלום בעדם. אין מחלוקת כי מדובר בהתנסות בתסרוקת ואיפור, שדרך כלל נעשים במועד סמוך למועד האירוע. כמו כן, עלה מעדות הנתבעת, שהשיגה עסקה במחיר טוב מהמחיר אצל התובעת. יש להניח כי זו העילה לביטול ההזמנה. מכל מקום ברי כי עילת ביטול החתונה אינה העילה האמיתית.
לפיכך, אני מוצאת להעמיד את סכום התשלום בו תשא הנתבעת, עבור השירות שקיבלה עד ביטול העסקה, לפי האומדנא, על סך 500 ₪.
אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך האמור וכן הוצאות משפט בסך 200 ₪, בתוך 14 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.
ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום
ניתן היום, ז' אב תשע"ג, 14 יולי 2013, בהעדר.