זיינב עלי עמאש נ' מרים עלי עמאש

החלטה

1.בפניי בקשה לפי פקודת בזיון ביהמ"ש, לאכוף פס"ד של בימ"ש זה בתיק עיקרי זה מיום 2.4.09, שנתן תוקף להסכמת הצדדים על-פיה צו מניעה זמני שניתן ביום 10.5.07 (ע"י כבוד השופטת פוקס), על-פיה על המשיבה להימנע מביצוע עבודות בניה כלשהן במקרקעין הידועים כחלקה 6 בגוש 10400 באדמות ג'סר א-זרקא (להלן: "המקרקעין").

2.כאמור, פסה"ד נשוא הבקשה ניתן בהסכמת הצדדים.

3.הבקשה דהיום הוגשה לאור העובדה כי לפני כ- 10-14 ימים הסתבר שהמשיבה או מי מטעמה, ממשיכים בבניה במקרקעין על אף צו המניעה הקבוע נשוא פסה"ד (ראה דברי ב"כ המבקשת וחקירתו הנגדית של מר עמאש סעיד בנה מהיום, עמ' 9 לפרו' ש' 27-31).

4.ב"כ המשיבה מאשר כי יש אפשרות שמישהו ממשיך ללמוד בחלקה נשוא הצו, אך טוען שזו לא המשיבה שכבר העבירה את כל זכויותיה במקרקעין לילדיה, זאת למרות שעדיין רשומה כבעלים של המקרקעין.

5.טען ב"כ המשיבה בפניי שאת הטענה האמורה, שהמשיבה כבר אינה הבעלים של המקרקעין, העלה כבר במסגרת התיק העיקרי, אולם למרות זאת הושגה הסכמה וניתן תוקף של פס"ד לצו המניעה הקבוע.

יצויין כי טענה זו לא באה לידי ביטוי מפורש בהסכם הפשרה נשוא פסה"ד. ובכלל תמוה, מדוע הסכימה המשיבה להסכם הפשרה, אם היא כלל לא הבעלים בפועל של המקרקעין כטענתה.

6.מסקנותיי העולות מהבקשה, התשובה לה וחקירתו של מר עמאש, בנה של המשיבה בפניי, כי למעשה לא חל שינוי ברישום הבעלות של המשיבה במקרקעין, ובמצב כזה, כל בניה חוקית (עפ"י היתר בניה כדין), מצריכה את אישורה וחתימתה של הבעלים הרשום קרי המשיבה.

7.משכך, גם טענת המשיבה כי אינה הבעלים בפועל של המקרקעין, אינה מקובלת עלי וכל מטרתה לטעמי לחמוק מאותו צו מניעה נשוא פסה"ד שכאמור ניתן בהסכמתה.

נזכיר שוב כי לא חל כל שינוי משפטי ברישומי הבעלות במקרקעין עובר לפסה"ד ולאחריו. על כן, כל בניה במקרקעין בניגוד לצו המניעה, הוא באחריותה של הנתבעת וכפופה לצו המניעה נשוא פסה"ד.

8.משהוברר היום כי לכאורה צו המניעה הופר ומתבצעת בניה במקרקעין, כנראה ע"י ילדיה של המשיבה, ללא היתר כדין, יש מקום לקבל הבקשה ולאכוף את קיום צו המניעה הקבוע נשוא פסה"ד עפ"י פקודת בזיון ביהמ"ש.

9.לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן:

א.ב"כ המבקשת, יתעד בתמונות נרחבות (ככל שטרם עשה כן), את מצב הבניה נכון להיום.

ב.כל המשך בניה במקרקעין, תהא בניגוד לפסה"ד נשוא התיק העיקרי ולצו המניעה הקבוע הבא בו לידי ביטוי.

במקרה כזה, תשלם המשיבה לאוצר המדינה סך של 2,000 ₪ ליום, על כל המשך הפרה של פסה"ד.

ג.אני מחייב המשיבה לשלם למבקשת את הוצאות הבקשה הנדונה בשיעור של 3,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן החלטתי ועד ליום התשלום המלא בפועל.

10.המזכירות תעביר החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשע"ג, 03 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: