זיימן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה שבה ביקש להכיר בליקוי השמיעה – צפצופים באוזניים, כפגיעה בעבודה.

2.התובע יליד 1951, עובד ייצור במקצועו, עובד החל משנת 1996 במפעל התעשיה הצבאית (תע"ש) בחולון.

התובע טען כי במסגרת עבודתו בתע"ש הוא נחשף לרעש מזיק העולה על המותר ועקב כך נגרם לו ליקוי שמיעה, כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 ד"צ לפחות בכל אחת מהאוזניים ועקב כך נגרמו לו צפצופים תמידיים בשתי האוזניים. על כן ביקש התובע להכיר בליקוי השמיעה ובטינטון כפגיעה בעבודה.

3.הנתבע טען בכתב ההגנה שהוגש מטעמו כי הירידה בשמיעה של התובע הוכרה כפגיעה בעבודה בשנת 2008. התובע הגיש תביעה לנתבע בשנת 2008 לגבי ליקוי שמיעה וטינטון, אשר נדחתה לעניין הטינטון במכתב מיום 12.1.09. התובע הגיש תביעה לבית הדין ותביעתו נמחקה בפסק דין מיום 2.6.10 (תיק ב"ל 1420/09). לכן, מצבו של התובע קודם למועד מכתב הדחייה מיום 12.1.09 אינו יכול להיות נושא לדיון בתיק הנוכחי.

הנתבע טען כי על התובע להוכיח חשיפה לרעש החל משנת 2008. אולם, ככל שיוכח שתנאי העבודה לאחר שנת 2008 היו זהים לתקופה קודמת, אזי אין מחלוקת לגבי חשיפה לרעש מזיק.

לגרסת הנתבע לעניין הטינטון, התובע לא עומד בתנאי שבסעיף 84א(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") וכן אינו עומד בתנאי שבסעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי, כאשר הרישומים הקיימים שנוצרו לאחר הדחייה הקודמת הנם מגמתיים ולא אותנטיים.

לחילופין טען הנתבע כי אין קשר סיבתי בין הטינטון לבין החשיפה לרעש מזיק, אלא מדובר בתחלואה טבעית.

4.בתום קדם המשפט שהתקיים בתיק, הודיעה ב"כ הנתבע כי לאחר בדיקה נוספת, הנתבע אינו טוען כי התובע אינו עומד בתנאי של ירידה בשמיעה בשיעור של 25 דציבלים. לכן המחלוקת שנותרה נוגעת לקיום התנאים שבסעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי, ולגבי הקשר הסיבתי בין עבודת התובע ברעש לבין הטינטון.

5.עובדות המקרה

א. התובע יליד 1951.

ב.התובע עובד ייצור במפעל תע"ש בחולון המייצר חוברות כריכייה החל מספטמבר 1996 ועד היום.

ג.במהלך עבודתו חשוף התובע לרעש מזיק.

ד.בשנת 2008 הגיש התובע תביעה לנתבע שבה ביקש להכיר בירידה בשמיעה ובטינטון כפגיעה בעבודה. הירידה בשמיעה של התובע הוכרה על ידי הנתבע כפגיעה בעבודה, אך לא כך לגבי הטינטון, ותביעתו בגינו נדחתה. כנגד החלטת הנתבע הגיש התובע תביעה קודמת לבית הדין (תיק בל 1420/09), תביעה שנמחקה לבקשת התובע.

ה.ביום 31.3.11 הגיש התובע תביעה חדשה לנתבע להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה. תביעה זו נדחתה על ידי הנתבע ביום 30.6.11. כנגד החלטה זו הוגשה התביעה הנוכחית לבית הדין.

ו.באשר לחשיפה לרעש של התובע לא נסתרה הצהרתו, כפי שעולה מתצהיר עדות הראשית, כדלקמן:

"1. אני עבדתי משנת 1996 ועד לשנת 2000 בממוצע 18 שעות ליום עבודה.

2. אני עבדתי משנת 2000 ועד לשנת 2006 בממוצע של 12-13 שעות ליום עבודה.

3. אני עובד משנת 2006 ואילך בממוצע 10 שעות ליום עבודה".

במסגרת תפקידו היה התובע חשוף לרעש מזיק של מכונות ייצור, מכונות תפירה סיכות, מכונות קיפול, מכונות עיטוף, מכונות איסוף, מכונות תפירה פשתן, מכונות הדבקה וכו', זאת במשך מרבית שעות עבודתו.