זיידינר נ' ש.ב. שמירה בטחון בע"מ

פסק דין

הנתבעת היא חברה הנותנת שירותי שמירה ואבטחה.

התובע עבד אצל הנתבעת כשומר וכמאבטח במשרד השיכון מיום 2.5.07 עד ליום 26.9.09.

לאחר סיום עבודתו הגיש התובע תביעה זו לפיצויי פיטורים, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי חגים, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות מלאות לפנסיה, החזר ניכויים, הפרשי שכר, תשלום בעד ימי רענון, החזר הוצאות נסיעה, השלמת שכר עקב תאונת עבודה, השלמת שכר עקב השעייה, השלמת שכר עקב אי חידוש רישיון נשק, השלמת שכר עקב הגעה לפני תחילת משמרות, דמי כביסה, דמי אש"ל ותוספת ותק.

בדיון המוקדם ויתר התובע על תביעותיו לדמי כביסה ודמי אש"ל. בסיכומיו זנח התובע את תביעתו לתוספת ותק וביקש למחוק את התביעה לגמול בעד דמי רענון.

יצויין כי הנתבעת צירפה לסיכומיה ראיות חדשות ללא בקשת רשות. בכל מקום בו התובע התנגד בסיכומיו להסתמכות הנתבעת על ראיות אלה, לא הסתמך בית הדין על ראיות אלה.

עובדות שאינן במחלוקת

אין מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדות הבאות:

תקופת העבודה כאמור בסעיף 2 לעיל.

התובע התפטר מעבודתו.

שיעור המשרה של התובע היה 70%.

שכרו השעתי של התובע היה 29.70 ₪ כעולה מהסכם עבודה שנחתם בין הצדדים ביום 30.4.07 (נספח א' לכתב ההגנה).

לתובע הוצאה פוליסת ביטוח מנהלים בחברת "כלל" מתחילת עבודתו. על פי תנאי הפוליסה, הפרשות המעביד כללו 8.33% לפיצויים, 5% לתגמולים ו-0.9% לביטוח אבדן כושר עבודה.

במהלך תקופת עבודתו קיבל התובע דמי חופשה בסך 3,353 ₪, דמי הבראה בסך 3,127 ₪ ודמי חגים בסך 1,013 ₪.

לתובע מגיע פדיון חופשה בסך 1,290 ₪.

התביעה לפיצויי פיטורים

ביום 10.8.09 מסר התובע לנתבעת מכתב בו טען את הטענות הבאות:

מגיע לו תשלום שכר בעד שני ימי עבודה בהם לא עבד בשל כך שרישיון הנשק שלו לא חודש, וזאת באשמת הנתבעת.

מתלושי השכר לא ניתן להבין את שיעורי ההפרשות לפנסיה והנתבעת אינה מפרישה 6% לפנסיה כמתחייב.

תשלומים המשולמים לתובע על בסיס שכר היסוד, כגון דמי חופשה ודמי חגים, משולמים לו בחסר בשל כך שהנתבעת מפצלת באופן מלאכותי את שכר היסוד שלו לרכיבים מלאכותיים.