זייד(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

החלטה

העותר שפוט לשמונה שנות מאסר בגין ביצוע עבירת חבלה חמורה בבן זוגה של חברתו לשעבר.

לעותר בן הנמצא המוסד והסובל מבעיות נפשיות קשות.

בעתירה זו ביקש תחילה לצאת לחופשה על מנת לבקר את בנו הנ"ל. הוא טען כי אם בנו מסרבת להביאו לביקור אביו בכלא מחשש כי ביקור שכזה ישפיע עליו לרעה. יחד עם זאת ציין כי אם בנו לוקחת איתה את בנו לביקוריה אחיה האסיר בכלא.

במהלך הדיונים ומשהובהר כי לא יוכל לצאת לחופשה ולפי המלצת בית המשפט הסכימו הצדדים כי תיבחן ע"י המשיבים האפשרות שהעותר יוצא בליווי לביקור ומפגש עם בנו במוסד בו הוא שוהה.

הדיון נדחה מפעם לפעם בין כדי לקבל את עמדת המוסד באשר להיתכנות המפגש מבחינת מצב הבן ובין לצורך בדיקת קיומם של תנאים בשטח לקיום המפגש.

אציין כי על אף היותו אסיר אלמ"ב וועדת אלמ"ב אינה מתנגדת למפגש עם בנו ואף לא התנגדה שיצא לחופשה לצורך זה.

גורמי הטיפול המליצו, בשנת 20011, על מפגש שכזה ואף סברו שיהיה במפגש שכזה כדי לתרום לשיקום העותר אשר היה באותו שלב בהליך טיפולי של גמילה מסמים בכלא צלמון.

אציין, כי מאז נפלט העותר מן הטפול הנ"ל, לפי בקשתו, ולא השלים אותו.

עמדת גורמי הטיפול העדכנית להיום היא כי העותר הוא בעל דפוסים התמכרותיים ואלימים מגיל צעיר, בתחום הסמים והאלכוהול ברמה של שימוש לרעה, ובעל רקע פסיכיאטרי בנוסף. הוא אינו מעוניין לחזור לטיפול כיום, חסר תובנה לגבי מעשה העבירה שביצע, אינו מזהה את דפוסיו האלימים או את מניעיו לביצוע העבירה. משכך, עמדתם הם כנגד יציאתו לחופשות. בנוגע לבקשה לביקור בנו, מפגש של האסיר עם בנו בשלב זה אינו רצוי, אף לא בליווי. ככל שיחזור לקבל טיפול ניתן יהיה לחזור ולדון לעמדתם בקשתו זו.

הוצגה בפניי גם עמדת גורמי המודיעין בשב"ס ואלה מתנגדים בתוקף ליציאתו של העותר, אפילו בליווי, למפגש עם בנו. בחוות הדעת שהוגשה מטעמם פורט כי התמונה המודיעינית מצביעה על אדם אלים וקיצוני אשר אף הביע תמיכה בארגון חיזבאללה והעומד בראשו, העותר עסק ועוסק באלימות כלפי אחרים ומיוחסות לו כוונות פגיעה באחרים וכן פגיעה בחסר ישע אשר חלק עמו תא (אסיר נכה), הכנת אמל"ח קר והכל מתוך מטרה לפגיעה באחרים.

לטענתם הוצאתו בליווי עלולה להשפיע לרעה על הסביבה במקום ולהוביל אותו לתוקפנות והבעת זעם כלפי הצוות המלווה. כמו כן מבדיקתם ממוקם המעון בכביש הראשי כשמעברו השני מצויים בתי עסק בהם שוהים דרך כלל עבריינים מקומיים ואשר התרחשו בהם לאחרונה מספר תקריות ירי בין עבריינים מה שעלול אף לפגוע בביטחונם של צוות הליווי.

עוד ציינו כי נוכח מסוכנותו הרבה לא ניתן יהיה להתיר את אזיקיו ולהכניסו לחדר לבדו עם הילד ללא שמירה של סוהרים וכי העותר עלול להשתמש בהורדת האזיקים לניסיון בריחה או הימלטות.

על פי יוזמת בית המשפט אף הוצגה עמדה של המוסד הטיפולי בו מצוי בנו. ביום 13.1.2013 ובמכתב מאותו מוסד נאמר כי לאחר התייעצות עם גורמים מקצועיים לא מומלץ המפגש בו מעוניין העותר, שכן העותר לא ראה את בנו מאז היותו תינוק, הבן סובל מבעיות נפשיות קשות, ומפגש עם אביו אזוק ובליווי סוהרים יגרום להתדרדרות במצבו.

במכתב עדכני יותר מיום 22.3.2013 הוצגה אותה עמדה אולם נאמר בסוף המכתב כי ניתן יהיה לקיים את המפגש ככל שלא ישתתפו בו סוהרים והעותר לא יהיה כבול באזיקים.

המשיבים הביעו נכונות לקיים פגש פתוח בין העותר לבנו בין כתלי בית הכלא.

הדיון שנערך ביום 26.2.13 נדחה להמשך להיום, זאת לאחר שבאת כוח שב"ס, עו"ד וולדמן ציינה כי שב"ס בוחן אפשרות של ליווי עד לחדר בו יפגשו העותר ובנו ואפשרות שהוא ישהה עם בנו ללא סוהרים בחדר ולצורך כך נתבקשה שהות של 7 ימים להגשת עמדה סופית.

כתב תשובה משלים שהוגש עובר לדיון דהיום לא פירט אפשרות לליווי שכזה והאם ישנו חדר בו יוכלו לשהות, אלא הובעה בו עמדה נחרצת המתנגדת בכלל להוצאה בליווי מן הטעמים שפורטו לעיל שעיקרם אופיו המסוכן של העותר, היות מקום המוסד אזור מסוכן למפגש והתנגדות גורמי המודיעין כאמור לעיל.

בישיבה שנתקיימה היום שב בא כוח העותר על טענותיו, הוא הפנה לדו"ח גורמי הטיפול מ- 2011 שהמליץ על המפגש וכן לפרוטוקול ישיבת 25.12.12 שם הסכימו הצדדים להמלצת בית המשפט לבחון אפשרות יציאת העותר בליווי עם הסדרת הדרישות המתלוות לכך. הוא הלין קשות כנגד כך ששב"ס לא בדק עם הנהלת המוסד אם קיים חדר שיכול להתאים לאותו מפגש.

מנגד טענה באת כוח המשיבים כי נוכח העמדה הנחרצת של גורמי מודיעין אשר נבחנה תחת עינו של סגן מפקד המחוז בעצמו, וכן נוכח עמדת גורמי הטיפול שב"ס מתנגד לכל יציאה, אפילו בליווי בלא קשר לשאלה אם קיים במקום חדר שבו ניתן לקיים את המפגש, אם לאו. עמדתם היא כי לא ניתן להותיר את העותר לא אזוק ובלי השגחת סוהרי שב"ס, אפילו בחדר סגור עם בנו.