זיו נ' עירית תל-אביב-יפו

פסק דין

בפני תביעה להשבת סך 7,558 ₪ אשר התובעת שילמה לנתבעת בעבור אישורה של האחרונה להעתקת מונה מים במסגרת בקשה שהגישה התובעת לנתבעת לבצע חניה בחצר הבנין שבו היא מתגוררת.

כנטען בכתב התביעה וכפי שעלה מחקירות בעלי הדין בפני, התובעת סיכמה עם קבלן את ביצוע העבודה ביום 20.3.08 קודם שקיבלה מידע מן העירייה בדבר משך הזמן הדרוש לביצוע העתקת מונה המים.

יובהר כבר כאן:

העתקת מונה מים ראשי הינה באחריותה הבלעדית של הנתבעת אשר על פי עדותו של מר ליאבו קבעה גם תעריף אחיד לביצוע עבודה זו בסכום של 7,558 ₪ הלוקח בחשבון הנחת צנרת בתוואי שממזער פגיעה ברכוש פרטי וכן עושה שימוש בסוג ואיכות צנרת שיש בהם כדי להבטיח מיזעור תקלות בצנרת המים.

מסתבר כי הגם שהתובעת שילמה את הסכום האמור היא לא טרחה לברר מבעוד יום, מהו פרק הזמן הדרוש לעירייה כדי לבצע את העתקת המונה וכי לגירסתה יום או יומיים לאחר שסיכמה עם הקבלן את תנאי העבודה ובעקבות פנייתה לזרז את פעולת העתקה של מונה המים על ידי העירייה נמסר לה כי האחרונה אינה יכולה לבצע את העבודה בפרק זמן קצר הנופל מחודש ימים וזאת בשל העובדה שהעירייה צריכה להתארגן לביצוע העבודה באופן הנדסי ולוגיסטי.

מסתבר כי התובעת העסיקה אינסטלאטור פרטי שביצע את העבודה בסכום של 1,200 ₪, מבחינת התובעת די בכך והיא טוענת כי על הנתבעת להשיב לה את הסכום של 7,558 ₪.

מר ליאבו העיד בפני כי העבודה שבוצעה על ידי האינסטלאטור הפרטי אינה תואמת את הסטנדרטים המתחייבים מתוכניות העירייה שכן, הצנרת הועברה במרכז החצר וכן מדובר בצנרת פלסטית בניגוד בצנרת ברזל שבה משתמשת העירייה ואשר מיועדת למזער את הסיכון של בזבוז או אובדן מים כתוצאה מתקלה בצנרת.

מר ליאבו הבהיר לבית המשפט כי הנחת צנרת ברזל במקום צנרת פלסטיק ובתוואי שאינו חודר למגרש אלא עובר תחת המדרכה, מצדיק את התעריף שבו נקבה העירייה וגירסתו לא נסתרה בפני.

לאחר שהובהר לי כי התובעת ביצעה עבודה "פרטיזנית" שלא בהתאם לדרישות העירייה, אין היא זכאית להשבת הסכום ששולם על ידה וכי נחה דעתי כי מאחורי התביעה מסתתר למעשה מניע שונה מזה שטענה לו התובעת והוא תיסכולה של זו מלכפות על העירייה זמן ביצוע קצר יותר מזה שהעירייה קבעה לעצמה .

בנסיבות אלה, לא מצאתי כל הצדקה לתביעה והיא נדחית בזה.

נציג העירייה הסכים לוותר על ההוצאות, משום כך, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום ח' אב תש"ע, 19/07/2010 במעמד הנוכחים.

מרדכי בן-חיים, שופט

הוקלד על ידי: אורה שרעבי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: