זיו ואח' נ' חולדאי ואח'

החלטה

ענייננו בבקשה למתן צו ביניים, אשר יאסור על המשיבים – עיריית תל-אביב והעומד בראשה – לפנות אוהלים הנמצאים במקטע אחד במאהל רוטשילד בתל-אביב, בין רחובות החשמונאים ומרמורק.

אוהלים אלו הוקמו כחלק מגל המחאה החברתית, ומצויים במקום זה החל מאמצע חודש יולי.

במסגרת הבקשה לצו ביניים מבקשים העותרים, המכנים עצמם "נציגי המחאה החברתית", כי בית המשפט יורה לעירייה להימנע מלפנות את דיירי האוהלים, שהם מעריכים במספר של כ-70 איש ואישה.

בעתירה מבקשים העותרים סעדים נוספים, ובהם לצוות על המשיבים להתקין בשדרות רוטשילד מתחמי הידברות והתכנסות, לספק להם מבנה שבו יוכלו לקיים כינוסי מחאה, להורות לעירייה לדאוג לתושבים מעוטי אמצעים ונזקקים, להקים שיכונים לאוכלוסיה החלשה, להקים בתי מחסה, ולהשכיר מבנים לצורך שיכון דיירי האוהלים, הכל כמפורט שם.

העתירה, והבקשה לצו ביניים הוגשו רק ביום ה-3.10.11, והעירייה הגישה את תגובתה. יוער, כי פינוי המאהל נקבע מזה זמן ל-2.10.11. אלא שהעותרים פנו לבית משפט זה, לשופט תורן, בבקשה לצו ביניים לעיכוב הפינוי, מבלי שציינו באופן מפורט ומפורש את כל ההליכים שהתקיימו בעניין פינוי מתחם האוהלים בשדרות רוטשילד, וזאת בחוסר ניקיון כפיים. צו ארעי ניתן, זאת עד לשעה 10:00 בבוקר היום.

לאחר שעיינתי בעתירה, בבקשה לצו ביניים ובתגובה, ובכל החומר הנספח, מצאתי כי אין כל עילה המצדיקה את עיכוב הפינוי, ולפיכך דין הבקשה להידחות.

עניינו של פינוי מתחם האוהלים בשדרות רוטשילד בתל-אביב, נדון ב-3 הזדמנויות שונות בערכאות המשפטיות. העותרים 7 ו-12 היו חלק מהעותרים בעתירות האחרות.

בפסק דינו של כב' השופט ורדי (עת"מ 18742-09-11) נקבע כי החלטת העירייה לפנות את דיירי המאהלים, אשר אין להם כל זכות מוקנית להישאר על הקרקע הציבורית, הינה מידתית וסבירה, וכי צו הפינוי הוצא כדין, כי החלטת הפינוי הינה מאוזנת, שכן דיירי המאהל אינם יכולים לעשות דין לעצמם ולהחזיק ללא היתר בשטח ציבורי, מה עוד שמעשיהם מסבים נזק לתושבים המתגוררים במקום.

ערעור שהגישו דיירי המאהל לבית המשפט העליון על פסק דינו של כב' השופט ורדי (עע"מ 6801/11), נמחק על ידם. וכך מצינו בפסק דינו של כב' השופט פוגלמן:

"....לפיכך מבקשים המערערים למחוק את הערעור. בצד האמור, מבקשים המערערים להותיר את הצו הארעי על כנו לתקופה כפי שימצא בית משפט זה לנכון, ולכל הפחות עד לאחר צאת ראש השנה. הם מציינים כי "הותרת הצו על כנו ימים מספר, עד לאחר ראש השנה, הינה הדבר הנכון לא רק משפטית. אי היענות לבקשה זו תאלץ את מחוסרי הדיור שבין דרי האוהלים לבלות את החג (מאולתרת) במסגרת המאהלים".

העירייה, בתגובה, הודיעה כי היא מברכת על מחיקת הערעור, ומשכך נשמט – להשקפתה – הטעם להשארת הצו הארעי על כנו. בצד האמור, מודיעה היא, כי "לפנים משורת הדין לא תבצע העירייה פעולות אכיפה לפינוי המאהלים בעיר עד ליום 2.10.11 בשעה 08:00, וזאת מתוך תקווה כי עד למועד זה יפונו המאהלים עד ידי יושביהם ללא צורך בפעולות כאמור".

(ראה עמ' 3 לפסק הדין).

בנוסף לכך, הגישו דיירי המאהל עתירה, גם כנגד שר הפנים, לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ 7008/11 כב' השופטים בייניש, גרוניס ופוגלמן) בה ביקשו להשיג על פינוייו של מאהל המחאה וביקשו סעדים הדומים לאלו המתבקשים במסגרת עתירה זו. העתירה לבג"ץ הנ"ל נדחתה על הסף, הן מטעמים דיוניים – אי מיצוי הליכים ושיהוי, והן מטעמים מהותיים – ובעיקר לאור העובדה כי פסק הדין שניתן על יד כב' השופט ורדי, אשר התיר את הפינוי, הפך לחלוט. וכך נכתב שם:

"...בנוסף לכך, וכלל שאמור בפינוייו של המאהל ברוטשילד, דין העתירה להידחות גם מטעמים נוספים. עניין אחרון זה נידון בבית המשפט לעניינים מינהליים, ובית המשפט הותיר על כנו את צו הפינוי שהוציאה העירייה. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים נמחק לבקשת המערערים (עע"מ 6801/11 שפיר נ' חולדאי [לא פורסם] (25.9.2011)), ונקבע כי המאהל יפונה – בהסכמת העירייה – לא לפני יום ראשון 2.10.2011. בנסיבות אלו, בכל הקשור לפינוי המאהל ברוטשילד, קיים אפוא פסק דין חלוט, ודין העתירה להידחות גם בשל כך, וגם בשל שיהוי בהגשת העתירה".

(ראה עמ' 2 לפסק הדין בג"צ 7008/11)

העותרים דכאן לא הצביעו על כל נסיבות חדשות, המצדיקות כי נסטה מפסקי הדין של הערכאות הקודמות שכבר דנו בעניין. נימוקיו של כב' השופט ורדי לעניין חוקיותו של צו הפינוי מקובלים עליי, וממילא כאמור מדובר בפסק דין חלוט שאין עליו ערעור עוד, ואין מקום לחזור ולבקש צווים הדומים לו, חוזרים עליו, על ידי עותרים זהים ואחרים – דיירי המאהל. המבקשים לא הצביעו על כל זכות שהיא שיש בה כדי להצדיק את הישארותם במקום. בנוסף יש בעתירה זו, בפנייה לבית המשפט, שיהוי משמעותי.

אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, הבקשה למתן צו ביניים נדחית בזה. אין מניעה לפינוי המאהל כאמור. יתר הסעדים שמבקשים העותרים, יכול ויתבררו במסגרת העתירה בדיון לגופו.

בטרם סיום אעיר, גם ובהתחשב במהותה של המחאה החברתית ובמטרותיה, יש להפנות את תשומת הלב לנזק הרב שנגרם הן למוחים עצמם, והן לציבור הרחב בכללותו, כתוצאה משהייה במקרקעי הציבור, ובנקיטת הליכים משפטיים ואחרים שעניינם כבר נדון ונסתיים תוך שהמערכת נקטה באורך רוח כלפי העותרים ודומיהם.

אין צו להוצאות.