זידאן נ' עאלם ואח'

פסק דין

ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה, כאמור בסעיף 4 (ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד). הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

התובעת ילידת שנת 1972 נפגעה על פי הנטען בכתב התביעה בתאונת דרכים מיום 13.6.10. כתוצאה מהתאונה, סבלה התובעת משבר בעצם הבריח בכתף ימין.

התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה ונקבע, כי לא נותרה לתובעת נכות לצמיתות בעקבות התאונה. ערר שהגישה התובעת נדחה. המל"ל אישר לתובעת תקופת אי כושר עד יום 12.9.10.

התובעת מבקש לפצותה בגין הפסד שכר לעבר בניכוי הסכומים שקיבלה מהמל"ל, אובדן כושר השתכרות לעתיד, כאב וסבל, עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד והחזר הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד.

הנתבעות טוענות, כי אין כל הצדקה לפסיקת פיצוי בגין עזרת צד ג' בהיעדר ראיות מוחשיות להוצאה שנגרמה בפועל. אין כל הצדקה לפיצוי בגין ראש נזק זה לעתיד בהיעדר נכות. בנוסף, אין כל מקום לפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד בהיעדר נכות ובשים לב שכלל לא נתבע פיצוי בגין ראש נזק זה בכתב התביעה. עוד טענו הנתבעות, כי התובעת לא המציאה ראיות באשר להוצאות שנגרמו לה. באשר להפסד שכר לעבר, לא ניתן לתבוע מעבר לסכום שנתבע בכתב התביעה.  

 לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו לתיק בית משפט ושקלתי טענות הצדדים, אני פוסקת על דרך הפשרה כדלקמן:

א. הנתבעות ישלמו לתובעת פיצוי בגין התאונה בסך 23,000 ₪.

ב. בנוסף, ישלמו הנתבעות שכר טרחת עורך דין בשיעור 12% מהסכום הכולל הנקוב בפסקה א' דלעיל, בתוספת מע"מ כחוק וכן החזר אגרת בית משפט ששולמה משוערכת להיום.

ג. הסכומים האמורים ישולמו לידי ב"כ התובעת בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ד. בנסיבות העניין ונוכח הזמן השיפוטי שנחסך, ניתן פטור מיתרת אגרה.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ד, 18 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: