זיד נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

זוהי תביעה להכיר בפגיעה בכפות רגליו של התובע מיום 12/7/09 כתאונת עבודה.

להלן עובדות המקרה, כפי שהן עולות מחומר הראיות המהימן עלינו:

1.התובע, יליד 1952.

2.התובע הינו עצמאי שעובד בעבודות חקלאות ובעיקר מגדל ירק בחממות בזיכרון יעקב.

3.ביום 12/7/09 עבד התובע ביחד עם פועל תאילנדי במיקוש עשבים ליד החממות.

4.סמוך לשעה 13:00, עשה התובע הפסקת צהריים, השיל את נעליו מעל רגליו וכשהוא יחף הלך לבדוק דליפה מצינור מים.

5.התובע, שהינו חולה סכרת, הלך יחף על על האבנים שהתחממו מהשמש הלוהטת וכתוצאה מכך נכווה בשתי כפות רגליו. התובע שטף את כפות רגליו במים ורק למחר היום הלך לקבל טיפול רפואי.

6.לתובע נגרמו פצעי כוויה בדרגה 3, אשר חייבו את אשפוזו בבית חולים כרמל בחיפה.

7.התובע היה בתקופת אי כושר לעבוד מיום 12/7/09 ועד ליום 26/11/09.

מינוי מומחה רפואי:

8.מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר דויד יפה, אשר מסר לבית הדין חוות דעת מומחה בתאריך 8/1/12 וקבע כדלקמן:

"שאלה א: מהי המחלה שאובחנה בכפות רגליו של התובע סמוך לאחר יום האירוע ביום 12.7.2009?

תשובה א: כוויה דרגה שלישית דו צדדי.

שאלה ב: האם קיים קשר סיבתי כלשהו בין האירוע מיום 12.7.2009 לבין הופעת הכוויות על כפות הרגליים במועד שהופיעו?

תשובה ב: כן. הליכה על אבנים שהתחממו הביאו לכוויה ממנה סבל בכפות רגליו.

שאלה ג: האם לאירוע בעבודה היתה השפעה פחותה בהרבה מהשפעת מצבו הבריאותי של התובע על הופעת ו/או החמרת המחלה במועד שהופיעה?

תשובה ג: סכרת ונוירופטיה פריפרית אינם גורמים לכוויה ואילו מגע עם חפץ חם כן גורם לכוויה. השתלשלות האירועים ממועד החשיפה לאבנים החמות קשורה לנוירופטיה הפריפרית ולהפרעה באספקת הדם בגין מחלת הסכרת ולעובדה כי התובע מעשן. מנגנון ההגנה של כאב פגום בשל הפגיעה תחושתית. במידה ומר זיד לא היה סובל מסכרת המלווה בנוירופטיה פריפרית ככל הנראה לא היה סובל מכוייה בכפות רגליו בגין הליכה על אבנים חמות. בהתבסס על עובדות אלה האירוע בעבודה היה הגורם להופעת הכוויה אולם למחלת הסכרת השפעה משמעותית ומכרעת על השתלשלות האירועים ובשל כך הנני חושב כי לאירוע בעבודה היתה השפעה פחותה בהרבה מהשפעת מצבו הבריאותי של התובע".

9.מחוות דעת המומחה עולה בבירור, כי התובע סבל ביום האירוע, ה-12/7/09, מכוויה בדרגה שלישית דו צדדי. בנוסף, התובע סובל מסכרת המלווה בנוירופטיה פריפרית ולהפרעה בכלי הדם בגין מחלת הסכרת והעישון של התובע. אם התובע לא היה סובל מסכרת המלווה בנירופטיה פריפרית, ככל הנראה לא היה סובל מכוויה בכפות רגליו.

המומחה מדגיש כי הכוויה בכפות הרגליים היתה בעקבות האירוע בעבודה, אולם למחלת הסכרת היתה השפעה משמעותית ומכרעת בנסיבות המקרה על השתלשלות העניינים, אך לדעת המומחה לאירוע בעבודה היתה השפעה פחותה בהרבה מהשפעת מצבו הבריאותי של התובע.