זיגנוב נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטת קצין משטרה לאיסור שימוש ברכב. ההחלטה ניתנה ביום 15.6.13, לאחר שלנהג הרכב נרשם דוח המייחס לו נהיגה בלא רשיון.

המבקש הינו הבעלים של הרכב, חברו של הנהג. המבקש עותר לביטול ההחלטה מאחר ולטענתו הרכב נחוץ לו על מנת להגיע לעבודתו.

עפ"י סעיף 57ב(ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש באם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

המבקש לא העלה בפניי כל טענה מסוג זה, והתמקד בשאלת נחיצות הרכב. בדוח שערך השוטר כייליקיאן נרשם כי המבקש הגיע למקום רישום הדוח ו"מסר בפני כי מסר לאופיר את המפתחות של הקטנוע". בהודעת החשוד עצמו נמסר כי המבקש אמר לו "קח את הקטנוע ותבוא תפגוש אותי".

החוק נועד להגביר את הפיקוח של בעלי הרכב על השימוש בו: "רכב הוא כמו כלי נשק ומי שמוסר אותו לשימוש האחר צריך לוודא שמדובר באדם נורמטיבי שאינו נוהג בפסילת רישיון או בשכרות וכדומה... השבתת רכבים תביא לכך שנהגים יהיו יותר מודעים לאופן נהיגתם והורים ובעלי רכבים יתנו יותר תשומת לב והקפדה לאופן בו ילדיהם או אנשים להם נמסר הרכב, נוהגים ברכבם" (הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (השבתת רכב בשל עבירות חמורות), התשס"ד – 2004, הצעות חוק תשס"ד 63).

אין ספק כי השבתת רכב השייך לאדם בגין עבירה שביצע אחר מעוררת קשיים, אולם כפי שקבע בית המשפט העליון המחוקק איזן במקרה זה בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים ובנהיגה העבריינית לבין הפגיעה בזכות הקניין, וקבע הנחיות וסייגים למקרים בהם ייעשה שימוש בסמכות זו, וראו לעניין זה רע"פ 1286/11 יעקב אמברם נ' מדינת ישראל.

מעבר לתנאים הפורמליים שבחוק, קיימת אפשרות להתערבות בהחלטת הקצין לפי שיקול דעתי, כאשר שני ההביטים העיקריים לצורך כך יהיו חומרת העבירה והזיקה שבין הבעלים לנהג. במקרה דנן גם שיקולים אלה מביאים אותי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. המדובר בעבירה חמורה ומסוכנת של נהיגה בידי בלתי מורשה, והנסיבות מצביעות על כך שמדובר בעבירה שבוצעה בידיעת ובהסכמת הבעלים.

אשר על כן, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטה, ואני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"ז סיון תשע"ג, 26 מאי 2013. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: