זיגמן נ' א.ש. שיווק מערכות בע"מ

פסק דין

בתאריך 19.3.12, רכשה התובעת מהנתבעת מתקן ביתי להפקת מים חמים וקרים (להלן: "המכשיר"), במחיר מוסכם של 2,088 ₪, שישולמו ב-36 תשלומים חודשיים של 58 ₪ כל אחד.

מחיר זה כלל אף 3 שנות אחריות למכשיר.

לטענת התובעת, בחלוף 4 חודשים ממועד רכישת המתקן, התגלו בו תקלות והתובעת פנתה אל הנתבעת בע"פ, באמצעות הטלפון ואף בכתב בדרישה לתקן את המכשיר, אך לא נענתה.

פירוט פניות התובעת אל הנתבעת ונציגה מצוי בכתב התביעה.

כן פירטה התובעת בכתב תביעתה את פניותיה אל המועצה הישראלית לצרכנות, שאף היא ביקשה ליצור קשר עם הנתבעת, אך לא נענתה.

בנסיבות אלה, עותרת התובעת להורות על ביטול העיסקה והחזרת הסכום ששילמה כבר על חשבון העיסקה, סכום של 1,044 ₪, בניכוי 4 חודשים שבהם עשתה שימוש במכשיר ובנוסף לכך כי הנתבעת תחוייב לפצותה בסך של 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש, אי נוחות וטירדה שנגרמו לה.

בכתב ההגנה, מודה הנתבעת כי אכן התובעת לא זכתה במשך מספר שבועות לשירות, שהיה מוסכם כי תקבל, אך בשלב מסויים נציג הנתבעת פנה לתובעת וביקש לתקן את המכשיר או אף להחליפו למכשיר משוכלל יותר ויקר יותר, אך התובעת לא הסכימה ועמדה על ביטול העיסקה.

על בסיס הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, הנני קובעת כי התובעת היתה זכאית לבטל את העיסקה ולדרוש את החזרת כספה.

כל זאת, כאשר זמן קצר, יחסית, לאחר רכישת המכשיר, נפלו בו תקלות וכאשר ניסיונות התובעת במשך מספר חודשים לקבל מהנתבעת שירות לצורך תיקונו של המכשיר – לא צלחו.

לקביעתי, הפגמים שנפלו במכשיר בפרק זמן כה קצר לאחר רכישתו והעובדה כי במשך 3 חודשים לאחר מכן לא עשתה הנתבעת לתיקון המכשיר, למרות שנדרשה לכך על ידי התובעת, מצדיקים קביעה כי יש לבטל את העיסקה, כנקבע אף בסע' 14ה(א) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981.

כל זאת, כאשר לא ניתן היה לעשות שימוש במכשיר למרות שחלף רק פרק זמן קצר מאז רכישתו ועד להפסקת פעילותו וכאשר הנתבעת לא עושה בפרק זמן סביר כל דבר כדי להשמיש את המכשיר, למרות שנדרשה לכך.

נציג הנתבעת אישר כי אכן בפרק זמן מסויים נקלעה הנתבעת לבעיות, בהעדר טכנאים, אולם משכך ארע – היתה צריכה הנתבעת להיענות לדרישת התובעת לבטל את העיסקה ולפעול כך, לביטולה.

בנסיבות אלה, הנני קובעת כי העיסקה של רכישת המכשיר מהנתבעת, כמפורט לעיל – בטלה.

על הנתבעת להפסיק לגבות מהתובעת את יתרת התשלומים שעוד נותרו ולהחזיר לה את הסך של 1,044 ₪, שכבר שולם על ידה.

הנני מנכה מסכום זה את השווי היחסי של השימוש שעשתה התובעת במתקן עד להפסקת אפשרות השימוש בו, בסך של 232 ₪, כפי שהתובעת עצמה מציינת בכתב תביעתה.

בסה"כ סך של 812 ₪.

לעניין חיוב הנתבעת בפיצוי התובעת בגין נזקיה הכלליים, הנני קובעת את גובה הפיצוי בסך של 400 ₪, כאשר אף התובעת עצמה העריכה את שיעור הפסד זמנה בסך הנ"ל.

אשר על כן, הנני קובעת כי העיסקה נשוא התובענה – בטלה.

הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 1,212 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.