זיבל נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה להורות על ביטול החלטת קצין משטרה, אשר החליט לאסור את השימוש ברכב של בני הזוג (המבקש ואשתו) לאחר שהמבקש נהג ברכב כשהוא לכאורה שיכור.

מהראיות שבפניי עולה כי המבקש נטל את הרכב ונהג בו, נעצר על ידי השוטרים והסתבר מבדיקת שכרות שנערכה לו כי הוא נוהג ברכב כשהוא שיכור וכמות לא מבוטלת של אלכוהול הזורמת בדמו.

ב"כ המבקש, העיד גם את אשתו של המבקש, ציין כי בני הזוג בהליכי גירושין, הציג את הסכם הגירושין ביניהם, וטען על סמך הסכם הגירושין, כי הרכב שייך למעשה לאשתו של המבקש, וכי המבקש נטל את הרכב ללא ידיעתה, עשה בו שימוש מבלי שהיא כלל מודעת לכך. עוד טען כי הרכב נחוץ לה לצורך עבודתה וללא הרכב קרוב לוודאי כי תאבד את משרתה. בנסיבות אלה ביקש להיעתר לבקשה.

לאחר שבחנתי את חומר הראיות שבפניי ואת טענות ב"כ המבקש, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

באשר לשאלת הבעלות ברכב, לטעמי אין הדבר מעלה או מוריד, שכן גם כאשר נתפס נהג רכב שאינו הבעלים של הרכב, ניתן לשלול מהבעלים את הזכות לעשות ברכב שימוש לתקופה שקבע המחוקק. מטרת ההוראה היא למגר עבירות חמורות על חוקי התעבורה המסכנים חיי אדם, גם במחיר של פגיעה בצד ג' תם לבב, כמו בעלים של רכב שלא היתה לו כל נגיעה לעבירה ו/או לשימוש שנעה למעט מסירת השימוש בו לאותו אחר. טעם הדבר נעוץ בכך שמי שמוסר רכב חייב להיות אחראי על השימוש בו ולא יכול לפטור עצמו בהבל פיו ולטעון כי לא ידע, עליו להראות כי עשה כל אשר לאל ידו כדי למנוע ביצועה של עבירה, וכזאת לא הוכח בפני.

בנוסף לכך, ובבחינת למעלה מן הדרוש, אציין כי מדובר ברכב השייך לבני הזוג כפי שנטען בפניי, הסכם הגירושין מלמד כי הבעלות ברכב אמור לעבור לאשתו של המבקש, רק לאחר סילוק חובות. אין מחלוקת, כי תנאי זה לא התקיים.

עוד יצוין כי בני הזוג אינם גרושים לעת הזאת, ובעניין חלוקת רכוש ואיזון משאבים בין בני זוג, אני מפנה להורות סעיף 5 לחוק יחסי ממון, הקובע כי מועד האיזון יהיה עם פקיעת הנישואין.

באשר לשימוש הנעשה ברכב, לא מצאתי מהימנה את גרסת אשתו של המבקש, להתרשמותי המבקש עשה שימוש ברכב כפי שהוא עושה מדי פעם, שהרי מדובר ברכב שלו. הוא לקח את הרכב, נסע איתו ונהג בו כשהוא לכאורה שיכור. עצם העובדה כי למבקש היתה נגישות לרכב ולמפתחות הרכב והעדר כל תלונה מצד אשתו, מלמדת כי אין כל יסוד לטענה כי אין לו היתר לנהוג ברכב.

באשר למסוכנות, אין צורך להכביר מילים אודות המסוכנות הנובעת ממי שנוהג ברכב כשהוא שיכור.

בנסיבות אלה, ולאור הזיקה ההדוקה שקיימת בין הבעלים הרשום של הרכב לבין העבירה שבוצעה ברכב, לא מצאתי כי קיימת למבקש הגנה כלשהי לפי הוראות סעיף 57ב לפקודת התעבורה, ועל כן אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: