זיבי ואח' נ' רבי ואח'

פסק דין

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בנתניה (כב' הרשמת הבכירה איילת הרץ) שניתן בשתי תביעות שהדיון בהן אוחד (תביעת המבקשים כנגד המשיבים בת"ק 53268-10-12, ותביעת המשיבים כנגד המבקשים בת"ק 781-12-12) ושעניינן תאונת דרכים שהתרחשה ביום 10.10.12 בנתניה.

המדובר בת.ד. בה נהג המבקש ברכבו ופגע בדלת הנהג של רכב המשיבה שעמד בחניה ואשר נפתחה על ידי המשיבה 1. כתוצאה מהאמור נפגע הצד הימני קדמי של הרכב.

כל אחד מהצדדים טען לאחריות של משנהו. מחד טענו המבקשים כי המשיבה פתחה במפתיע את דלת הרכב באופן שלא איפשר להם לבלום במועד. מאידך טענה המשיבה כי עשתה כן לאחר בדיקה ובזהירות, וכי התאונה נגרמה עקב נהיגתו המהירה של רכב התובע.

בית המשפט קמא, לאחר ששמע את עדויות הנהגים המעורבים ועיין בתמונת הנזק שהוצגה לפניו (אשר צולמה במכשיר הסלולרי של המבקש), מצא לנכון לקבוע חלוקת אחריות שווה בין הצדדים, תוך חיוב כל אחד מהם לשאת ב – 50% מנזקו של האחר. לעניין זה מצא בית המשפט קמא כי לכל אחד מהצדדים אשם תורם לקרות התאונה, בחוסר זהירות שנבע ממעשיו, למבקש – נהיגתו המהירה ביחס לתנאי הדרך תוך אי שימת לב לדלת הפתוחה, ולמשיבה – פתיחת הדלת בלא לוודא עד תום כי הדרך פנויה. לעניין זה בחן אף בית המשפט קמא את מיקום הנזקים ומצא בממצא זה תמיכה בגרסת הנתבעת בדבר היות הדלת פתוחה בטרם הגיע המבקש למקום.

תמצית טיעוני המבקש היא, כי חובת הזהירות חלה על מי שפותח את דלת רכבו לכיוון נתיב הנסיעה. באשר לטענת המשיבה כי עצר לאחר כ – 25 מ' טוען הוא, כי עצר לאחר 10-15 מ' וזאת בשל שלט "עצור" הקיים במקום. עוד טוען המבקש כי לא טען שהבחין במשיבה פותחת את הדלת ברגע האחרון אלא שהרגיש במכה, ולדבריו – היתה המשיבה מוסחת ומכל מקום, נסיעה מהירה כנטען לא תתכן, זאת בשל צומת הממוקמת מיד בסמוך לאחר מקום התאונה, תוך שהוא מכיר היטב את הרחוב מתוך היכרות אישית.

לאחר שעיינתי בבקשה ובפסק הדין, לא מצאתי להיעתר לה. כידוע, משמדובר בקביעות עובדתיות המבוססות בין היתר על התרשמות הערכאה הדיונית והאמון שמצא בראיות אלה ואחרות, הרי שהכלל הוא הימנעות ערכאת הערעור מהתערבות בממצאים אלה, אלא במקרה חריג, שאינו מתקיים בענייננו. אדרבא, מסקנותיו של בית המשפט קמא סבירות בהחלט על רקע הראיות והעדויות שהובאו לפניו ורשאי היה לקבוע את חלוקת האחריות בהתאם לעובדות שמצא.

זאת ועוד, אין לשכוח את תכלית ההליך מושא הנדון, שנועד לפשט, ליעל ולהנגיש את בירור המחלוקת בין הצדדים באופן מהיר ותכליתי, ובמקביל, מנחה תכלית זו גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות ערעור על פסק דין. כזו תהיה מוצדקת איפוא רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניו של פסק הדין או כשהמדובר בשאלה עקרונית. זה בהחלט אינו המצב בענייננו. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפלה שגגה מלפני בית המשפט קמא המצדיקה התערבות ערכאת הערעור.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת לשלוח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ג' סיון תשע"ג, 12 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: