זיאד נ' מחלקה לשרותים חברתיים - ירכא ואח'

החלטה

בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה.

התובע הגיש ביום 22.12.09 תביעה נגד המשיבה 1 – מועצה מקומית ירכא (להלן: "המועצה" או "הנתבעת") וכנגד המשיב 2 – מגן דוד אדום (להלן: "מד"א" או "הנתבע", שניהם יכונו להלן: "הנתבעים"), במסגרתה עתר לחייב את הנתבעים לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, עקב תאונת עבודה מיום 24.12.06 (להלן: "התאונה").

במסגרת ההתדיינויות והבקשות שהגישו הצדדים ולאחר שהתובע קבל עותק מדו"ח הקריאות של מד"א התברר לתובע כי נפלה טעות טכנית בציון תאריך התאונה וכי התאריך הנכון הוא 27.12.06; הרופא המטפל הנפיק לתובע תעודה רפואית ראשונה לנפגעי עבודה רק בחודש אפריל 2007, במסגרתה ציין בטעות כי התאונה אירעה בתאריך 24.12.06, וכי על סמך טעות זו, הונפקו שאר המסמכים הרפואיים והוגשה התביעה דנא; התובע בטוח כי התאונה אירעה ביום 27.12.06, וכי באותו יום לא היה אמור לעבוד, אולם עקב מות אביו של נהג האמבולנס שעובד איתו, נאלץ התובע להחליפו, כאשר באותה משמרת הוזעק להעביר חולה מכרמיאל. התובע טוען כי בקשתו לתיקון טעות זו מהווה תיקון עובדתי נקודתי ומצומצם של כתב התביעה המקורי לגבי התאריך המדויק של מועד התאונה.בתיק טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית וטרם החל שלב ההוכחות, והתיקון המבוקש יש בו כדי לסייע לביהמ"ש לעשות צדק ובירור השאלות השנויות במחלוקת. התובע מדגיש כי התיקון המבוקש לא מביא לשינוי עילת התביעה המקורית ו/או לא יצריך תיקון גורף של כתבי הטענות מטעם הנתבעים.

מד"א הגישה תגובה לבקשה במסגרתה התנגד בתוקף לתיקון כתב התביעה. נטען כי תביעה זו הוגשה בשיהוי ניכר ואף בלתי סביר ויש לדחותה על הסך מחמת התיישנות כאשר חוק ההתיישנות קובע תקופת התיישנות בת 7 שנים מיום שבו נולדה עילת התביעה (24.12.06); גם בהנחה וביהמ"ש ייעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה ע"י תיקון תאריך התאונה (דבר המוכחש) הרי שהתיקון לא יביא שום תועלת ועדיין תחול התיישנות על התאונה הנטענת; התובע משיקולים פסולים ובלתי ענייניים וחסרי תום לב, בחר להגיש את תביעתו נגד מד"א ללא כל בסיס; במקרים מסוג מקרה זה בתי המשפט לא נוהגים בליברליות לגבי בקשות לתיקון כתב תביעה; העובדות והנסיבות שהתובע מבקש רק עתה להוסיף בדרך של תיקון כתב התביעה היו ידועות לו בטרם הוגשה התביעה לפני 5 שנים. התובע לא מפרט במסגרת התצהיר שצורף לבקשתו מה פשר השיהוי ומדוע נסיבות או עובדות אלו לא צוינו בתביעתו יחד עם הגשתה, דבר המעיד על חוסר תום לב התובע.

המועצה התנגדה אף היא לתיקון התביעה המבוקש וכן ביקשה להסתמך על תגובת מד"א בכל הקשור לטיעון המשפטי. המועצה מוסיפה וטוענת כי התובע מבסס את בקשתו על "דוח פינוי חולה" מטעם מד"א, אולם אין מדובר בראיה חדשה שהתובע לא יכול היה להשיג במאמץ סביר טרם הגשת תביעתו, מה גם ומדובר במסמך המשנה את מועד היווצרות עילת התביעה ותיקונה יחול בחלוף תקופת ההתיישנות; בנוסף לכך, תמוהה בעיני המועצה העובדה כי התובע לא יודע מתי הוא נפגע או קיבל את הטיפול הרפואי, למרות שבידיו כל המסמכים הרפואיים, הרי חזקה על אדם הטוען כי נפצע בעבודה לדעת את תאריך פגיעתו והנסיבות המדויקות להתרחשות התאונה. שעה שהתובע לא יודע את תאריך הפגיעה הרי הוא מעמיד את כל טענותיו בספק רב אם בכלל נפגע בנסיבות הנטענות.

התובע הגיש תשובה לתגובות הנתבעים בה חזר על עיקרי טענותיו לרבות הטענה כי התיקון המבוקש אינו בא להוסיף עילת תביעה חדשה או להוסיף נתבע נוסף לתיק.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בסוגיה זו נחה דעתי לקבל את בקשת התובע ולאשר את תיקון כתב התביעה המקורי כמבוקש, וזאת מהנימוקים הבאים:

בראשית הדברים אציין כי אין לקבל את טענת התובע לפיה אי ציון מועד התאונה הנכון על ידו נובע מ- "טעות סופר" שנפלה בניסוח כתב התביעה המקורי שכן "טעות סופר" יכולה להתרחש, בין היתר, כשמנסח המסמך התכוון לכתוב א' ויצא לו עקב טעות ב' ולא במקרה שא' כלל לא היה ידוע למנסח בעת עריכת המסמך המקורי אלא רק בשלב מאוחר יותר, כנטען. בעניינו, התובע טוען בבקשתו כי הטעות בציון מועד התאונה הנכון (27.12.06) נודע לו לראשונה רק עם קבלת "דוח פינוי החולה" מיום 27.12.06, ולפיכך לא יכולה להיות מחלוקת כנה שציון מועד התאונה בכתב התביעה המקורי, שהוא נתון עובדתי לא נבע מ-"טעות סופר", אלא מהסתמכות על נתונים שנמסרו מפי התובע לב"כ שניסח את כתב הטענות מטעם התובע ו/או מהסתמכות על נתונים מתוך מסמכים רפואיים כגון "תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה", אשר עפ"י הנטען, מולאה ע"י הרופא המטפל מס' חודשים לאחר מועד התאונה הנטען, תוך ציון תאריך שגוי של מועד התאונה (24.12.06), שכפי הנראה נמסר לרופא המטפל מפי התובע עצמו.

לגופא של הבקשה: עפ"י פסיקת ביהמ"ש העליון, כאשר יש בתיקון כתב התביעה משום הוספת עילה חדשה, שלא הייתה כלולה בכתב התביעה המקורי, ועילה זו התיישנה בינתיים, לא יותר תיקון כתב התביעה (ראו: ע"א 728/79 קירור- אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126 (1980); רע"א 6863/12 אמל סאלח מחאמיד נ' שירותי בריאות כללית, פורסם בנבו). המושג "עילת תביעה" מקבל משמעויות שונות בהקשרים שונים. המונח "עילת תביעה" לעניין תיקון כתב תביעה מקבל משמעות רחבה: "מגדירים את 'עילת התובענה' הגדרה רחבה, הכוללת את העסקה או המעשה המובא לדיון" (ראו: ע"א 728/79 קירור אג"ש נגד זייד, פ"ד לד(4) 126, 131). מכאן שיש חשיבות להכריע בכל מקרה בשאלה, אם התיקון המבוקש מתייחס לעילת תביעה קיימת או מביא עמו עילת תביעה חדשה.

כאשר הבקשה לתיקון כתב התביעה המקורי אינה חורגת מעילת התביעה המקורית, גישת בית המשפט לבקשת התיקון היא ליברלית. על העותר לתיקון כתב התביעה לשכנע, כי התיקון אינו מוסיף "עילה חדשה" לתביעה, שכן במקרה כזה קומץ בית המשפט את ידו במתן ההיתר. עם זאת, אפילו יש בתיקון מסוים משום הוספת "עילה חדשה", גם אז אין בעובדה זו, כשלעצמה, משום שלילתה של זכות התיקון. במקרה כזה, הקריטריונים לבחינת הבקשה לתיקון חמורים יותר. כ"כ בבקשה לתיקון, שבה עותרים להוספת "עילה חדשה", גורם חשוב בשיקולי ביהמ"ש הוא השיהוי בהגשתה (ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, מהדורה שביעית, עמ' 122-123).

בעניינו, עילת התביעה בכתב התביעה המקורי הינה רשלנות במסגרתה עותר התובע לחייב הנתבעים לפצותו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונה שאירעה לו ביום 24.12.06 במסגרת עבודתו עת נאלץ לפנות לבדו חולה כבדת משקל באמבולנס. התיקון המבוקש מתייחס לתיקון מועד התאונה ליום 27.12.06 בלבד ללא שנוספו במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה עילות תביעה חדשות ו/או בעלי דין נוספים. לטעמי, מדובר באותה עילת תביעה המבוססת על אותה מסכת עובדתית ועל אותן טענות משפטיות. "המעשה שהובא לדיון" בכתב התביעה המקורי הוא אותו "מעשה" שהובא לדיון במסגרת כתב התביעה המתוקן. טענה עובדתית חדשה כי התאונה נשוא התביעה המקורית אירעה בפועל מספר ימים מאוחר יותר מהנטען בכתב התביעה המקורי תוך הותרת יתר עובדות היסוד בעינן אינה בגדר "מעשה" אחר. הנה כי כן, תיקון כתב התביעה כמבוקש לא יגרום שינוי ממשי של הפלוגתאות הבסיסיות שבמחלוקת, כפי שנתחמו בכתב התביעה המקורי, ולא תהיה בכך פגיעה בנתבעים שאינם זכאים, בנסיבות העניין, להגנתה של טענת ההתיישנות מאחר וכאמור אין מדובר "בעילה חדשה" ואילו העילה המקורית הוגשה בטרם חלפה תקופת ההתיישנות הסטטוטורית.

בטרם אסיים אציין כי שיקול רלוונטי נוסף, הנשקל במסגרת הדיון בבקשה לתיקון כתב התביעה, הוא כי אין להתיר תיקון אם הוא יגרום נזק או עוול (שאינו ניתן לפיצוי בתשלום הוצאות) לצד שכנגד. לא שוכנעתי בנסיבות המקרה דנן כי התיקון המבוקש יגרום נזק למי מהנתבעים שאינו ניתן לריפוי באמצעות הטלת הוצאות.

סיכום

אני מחליט לקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה בכך שתאריך התאונה יתוקן ל- 27.12.06. אין צורך בהגשת כתבי טענות מתוקנים.

לא מצאתי מקום לפסיקת הוצאות.

ניתנה היום, י"ד אדר ב תשע"ד, 16 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: