זורקין ואח' נ' משטרת נהריה

פסק דין

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.התובעים הינם בני זוג אשר עלו לארץ ממדינות חבר העמים בשנת 1990 או בסמוך לכך. לתובעים בן בשם ארתור (להלן: "ארתור") אשר ערק מהצבא ולפיכך שוטרים מהמשטרה הצבאית הגיעו במספר הזדמנויות לדירת התובעים שברחוב זמיר 23/10 בנהריה בחיפוש אחריו ובניסיון ללכוד אותו.

2.תביעה זו עניינה באירוע שהתרחש ביום 26.11.07 סמוך לשעה 02:15 לפנות בוקר, עת הגיעו לדירת התובעים שוטרי המשטרה הצבאית, וביניהם השוטרים מר ישי רימוק ומר יובל ליטמן (להלן: "ישי" ו"יובל" בהתאם), בלוויית שני שוטרים מהמשטרה האזרחית, מר יחזקאל דורון ומר פארס חנג'ר (להלן: "יחזקאל" ו"פארס" בהתאם"), בחיפוש אחר ארתור, כשברשותם צו חיפוש ומעצר.

יצוין כי ביום 25.11.07, יום אחד לפני האירוע, ערכו אנשי המשטרה הצבאית שני חיפושים בדירת התובעים אחר בנם ארתור, אולם הוא לא נמצא במקום.

3.בהגיעם של השוטרים בליל האירוע לדירת התובעים הם התעוררו משנתם ובמהלך דין ודברים שהיה בין הצדדים, ביקש התובע להכניס רק שני שוטרים לתוך הדירה בנימוק כי היא קטנה והתובעת לבושה בגדי שינה. השיחה בין הצדדים גלשה למעשי אלימות בנסיבות שבמחלוקת בין הצדדים.

4.לאחר האירוע התובעים נעצרו והובאו לתחנת המשטרה בנהריה, שם נגבתה עדותם בסיוע מתורגמנית לשפה הרוסית שכן הם לא שולטים בשפה העברית. שני התובעים חתמו על העדויות שנגבו מהם במשטרה. כמו כן, כל אחד מהשוטרים שנכח באירוע – יחזקאל, פארס, ישי ויובל – ערך דו"ח פעולה בו תיאר השתלשלות העניינים.

5.בעקבות האירוע פנו שני התובעים ויחזקאל, לקבלת טיפול רפואי. התובע פנה לבית חולים לגליל המערבי בנהריה והתלונן על פגיעה בחזה, ברגל שמאל ובמרפק ימין. גם יחזקאל פנה לבית החולים והוא התלונן על כאבים בכתף ימין וכן טען לפציעה בזרת שמאל. באשר לתובעת, היא פנתה לקופת חולים והתלוננה על כאבי ראש ויתר לחץ דם.

6.התובעים מבקשים לחייב את הנתבעת לשלם להם פיצויים בעוולת התקיפה, רשלנות והפר חובה חקוקה.

7.ביום 28.12.08, כ-10 חודשים לאחר הגשת התביעה, הוגש לבית המשפט השלום בעכו כתב אישום נגד התובע המייחס אליו עבירות של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו (להלן: "ההליך הפלילי"). במסגרת ההליך הפלילי נשמעה עד כה עדותם של יחזקאל, פארס, ישי ויובל וכן של השוטר דורון מינץ אשר גבה את עדות התובע לאחר האירוע (להלן: "מינץ").

טענות הצדדים בתמצית:

8.לטענת התובעים בביקורים קודמים של המשטרה הצבאית בדירתם הם מעולם לא התנגדו לערוך בה חיפוש, אולם, מאחר ולמקום נהגו להגיע 5-6 שוטרים צבאיים הם פנו לרשויות הצבא אשר הודיעו להם כי רק שניים צריכים להיכנס לתוך הדירה.

במועד האירוע השוטרים העירו את התובעים משנתם וביקשו לערוך חיפוש בדירה. לתובעים לא היתה התנגדות לכך אולם מאחר והדירה קטנה, התובעת היתה בבגדי שינה ולאור הודעת רשויות הצבא לעיל, התובע ביקש מהשוטר יחזקאל להכניס לדירה רק שני שוטרים. יחזקאל סירב לבקשת התובע והודיע לו כי בדירה תהיה כמות השוטרים ככל שתהיה. התובעת ניסתה להתערב בשיחה ולפתע הנחית יחזקאל מכה בפניה והודיע לה כי היא עצורה. התובע ניסה לברר פשר העניין ובתגובה יחזקאל הודיע לו כי הוא עצור, דחף אותו בחזה, הפיל אותו ארצה ובעזרת שוטרים נוספים הוא כבל אותו באזיקים. כל אותה עת התובע צרח מכאבים והתחנן כי השוטרים ישחררו אותו ולא יפגעו ברגלו הפגועה (ללא קשר לאירוע).

משנלקחו התובעים לתחנת המשטרה בנהריה הם הופרדו בחדרים שונים, לא נמסר להם כי זכותם להיוועץ עם עו"ד ועדותם תורגמה באופן חלקי בלבד. התובע חתם על הודעתו במשטרה, אך הוא ביקש להוסיף בכתב יד כי הותקף על-ידי שוטר והוא לא מבין מה כתוב בהודעה, אולם השוטר מינץ אשר גבה את העדות ממנו, משך את הדף בכוח ומנע ממנו לרשום את הדברים. גם התובעת ביקשה להוסיף כי הותקפה על-ידי השוטרים, אולם יחזקאל, אשר נכח בחדר החקירה, צעק לעברה "כאן זה לא רוסיה, ואת לא תתנהגי כמו ברוסיה". התובעת סירבה תחילה לחתום על ההודעה, אולם, היא אוימה כי באם לא תחתום היא לא תשוחרר ממעצר ועל כן היא נבהלה וחתמה על ההודעה. כמו כן, בנוכחות התובעת השוטר יחזקאל הכתיב לשני השוטרים מהמשטרה הצבאית - ישי ויובל – את תוכן דו"ח הפעולה שערכו, לראיה, הדו"חות נוסחו באופן זהה.

לאחר שנגבתה עדות התובעים בתחנת המשטרה, הם שוחררו ממעצר ופנו לקבלת טיפול רפואי.

9.לטענת הנתבעת, בביקורים קודמים שערכו אנשי המשטרה הצבאית בדירת התובעים, התובע נהג כלפיהם בתוקפנות ואלימות ולפיכך היה צורך להיעזר במשטרה האזרחית במהלך האירוע.

במועד האירוע השוטרים הגיעו לדירת התובעים במדי המשטרה, התובע פתח את הדלת ומפיו נדף ריח של אלכוהול. השוטרים האזרחיים והצבאיים הזדהו בפני התובע באמצעות תעודה מזהה, אולם, על אף זאת, הוא חסם את הכניסה לדירה. בפני התובע הוצג צו חיפוש ומעצר נגד בנו ארתור, אולם הוא עמד בסירובו להכניס את השוטרים לדירה והתחיל לדחוף ולצעוק. בשלב זה גם התובעת מנעה כניסת השוטרים לדירה. התנהגות התובעים עוררה חשד כי ארתור מסתתר בדירה והם מנסים להבריח אותו מהמקום. השוטר יחזקאל הסביר לתובעים כי ברשותם צו חיפוש ומעצר חוקי והוא ייאלץ לעצרם בגין הכשלת שוטר בביצוע תפקידו. באותו שלב השוטרים נכנסו לדירת התובעים, אולם התובע דחף את יחזקאל אשר נפגע באצבע זרת שמאל. במהלך הדחיפות התובע נתקל בשידה שליד דלת הכניסה לדירה ונפל. יחזקאל הודיע לתובע כי הוא עצור בגין תקיפת שוטר והכשלת שוטרים וביקש עזרת אחרים לכבול אותו באזיקים. התובעת אמרה כי בעלה נכה ברגלו ובמקביל היא דחפה את יחזקאל ואת פארס. כתוצאה מכך יחזקאל נפגע בכתף ימין ולפיכך גם התובעת נעצרה בגין תקיפת שוטר.

הנתבעת מכחישה גרסת התובעים באשר לאירועים בתחנת המשטרה וטוענת כי הודעות התובעים נגבו באמצעות מתורגמנית לשפה הרוסית והם חתמו עליהן מרצונם החופשי. יחזקאל לא הכתיב לשוטרים הצבאיים – ישי ויובל – את תוכן דו"ח הפעולה, אלא רק נתן להם הסבר על אופן מילוי הדו"ח.

ד י ו ן:

10.במסגרת הדיון בתביעה הוגשו תצהירי עדות ראשית של שני התובעים ומנגד מטעם הנתבעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של יחזקאל, פארס וישי. כל המצהירים נחקרו בפניי והצדדים סיכמו טענותיהם בתביעה.