זורי תכשיטים בע"מ ואח' נ' סמל

בפני תביעה כספית ע"ס 1,000,000 ₪, ועניינה טענה לניסיון התעשרות פסול – העולה לכדי גניבת עין, ועשיית עושר שלא במשפט , תוך גזילת מוניטין נרחב וארוך שנים , העתקה פסולה והטעיית ציבור שלם של צרכנים.

התובע הינו יהלומן ואיש עסקים , העוסק בין היתר, בעיצוב תכשיטים בארץ ובעולם.

נטען כי בשנת 2007, עיצב התובע תכשיט מסוג צמיד יד העשוי מזהב לבן משובץ ביהלומים
(להלן: "התכשיט המקורי"). התובע עיצב וייצר את התכשיט המקורי בהתאם ל"תו האיכות" המאפיין את תכשיטיו, תוך שימוש בטכניקה מתקדמת ומורכבת של שיבוץ של 1,500 יהלומים , כל אחד במשקל 3/4 נקודה, ומשקל כולל של 10.00 קראט, בחומר הגלם של זהב לבן  14 קראט, באופן המשווה לתכשיט המקורי את מראהו הייחודי והחדשני.

נטען כי התובע מכר דגם של התכשיט המקורי לזמר אייל גולן, בכך זכה התכשיט לחשיפה רבה ולביקוש גבוה בקרב ציבור הצרכנים, באופן המתבטא בהצלחה מסחרית .

נטען כי לקראת סוף חודש ינואר 2012 נחשף התובע לפרסום באמצעות הרשת החברתית פייסבוק, לפיו הנתבע , מייצר צמיד יד העשוי זהב לבן ומשובץ יהלומים, המהווה העתק של התכשיט המקורי (להלן : "התכשיט המפר"), וכי הנתבע משווק את התכשיט המפר "כצמיד יהלומים של אייל גולן" .

נטען כי שיווק התכשיט המפר כ"צמיד יהלומים אייל גולן" יש בו כדי להטעות את ציבור הצרכנים, תוך פגיעה ברווחיו של התובע ממכירת התכשיט המקורי.  בנוסף ונוכח רמת הגימור וטכניקת הייצור הנמוכה, יש בה פגיעה במוניטין התובע , ככל שיזהו את התכשיט המפר עמו.

נטען כי ביום 22.1.2012 פנה התובע לנתבע, לראשונה, בדרישה לחדול לאלתר מלהציג, במישרין או בעקיפין, מצג מטעה, ולפרסם הבהרה באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק של הנתבע, לפיה התכשיט המפר אינו זהה לתכשיט המקורי, וכי לא עוצב על ידי אותו מעצב. בנוסף נדרש הנתבע להודיע לתובע מהי כמות התכשיטים המפרים שנמכרו לצרכנים על ידו ומהו מחירם, בכדי שיוכל לאמוד את הנזקים שנגרמו.

נטען כי ביום משלוח המכתב לעיל, פרסם הנתבע באתר האינטרנט שלו הבהרה כי "אייל גולן לא רכש את הצמיד מחנות המפעל של תכשיטי סמל", אולם הבהרה זו, לא עונה על דרישות התובע, ואף ניסוחה מטעה את הצרכנים לחשוב, כי הזמר אייל גולן לא רכש את הצמיד בחנות המפעל של תכשיטי סמל , אולם מדובר בצמיד זהה , שנרכש בחנות אחרת של תכשיטי סמל. יתרה מכך , הנתבע לא הסיר את כינוי התכשיט המפר כ"צמיד יהלומים אייל גולן" , ולא פרסם הבהרה דומה בדף הפייסבוק שלו.

נטען כי ביום 26.1.2012 התקבלה אצל ב"כ התובע תגובת ב"כ הנתבע , לפיה , חרף דרישותיו הברורות של התובע , נדרשות הבהרות, טרם יתן מענה ענייני. לאחר דין ודברים בין ב"כ הצדדים , שב ב"כ התובע על הדרישות במכתבו מיום 21.1.2012. וכתוצאה מכך, החליף הנתבע את ההבהרה לעיל, בהבהרה חדשה ולפיה "אייל גולן רכש את הצמיד מצורי מסיקה".  נטען שאין בהבהרה הזו כדי לתקן את המעוות , כי כינוי התכשיט המפר כ"צמיד יהלומים אייל גולן" נותר על כנו . כמן כן , אף בהבהרה זו יש כדי להטעות, הגם שהתכשיט שעונד אייל גולן לא נרכש בתכשיטי סמל, אולם מדובר בצמיד זהה שיוצר על ידי אותו גורם.

נטען כי ביום 19.2.2012 פנה שוב ב"כ התובע לב"כ הנתבע , בדרישה לפעול בהתאם לדרישות התובע, טרם נקיטת הליכים משפטיים. לאחר פנייה זו, הסיר הנתבע את ההבהרה דלעיל, ושינה את כינוי התכשיט המפר, בפרסום באתר האינטרנט ל"צמיד יהלומים אייל", וזאת מבלי לפרסם את ההבהרות, לפיהן, הצמיד אותו עונד אייל גולן עוצב ויוצר על ידי התובע.

נטען כי הנתבע פועל בדרך ערמומית, חסרת תום לב, ונעדרת כל הגינות , ומנסה למצות את הפוטנציאל המסחרי הטמון בהמשך הפרת זכויותיהם של התובע.

עוד יצוין , כי מבירור טלפוני שערכה בת זוגו של התובע, אצל הנתבע , בעילום שם , התברר כי הנתבע מבהיר בפני לקוחות פוטנציאליים בקשר לתכשיט המפר, כי מדובר בתכשיט זהה לתכשיט המקורי, וכי הנתבע והתובע מייבאים את אותו התכשיט מייצרן בחו"ל .

נטען כי פעולות הנתבע מהוות עוולה של גניבת עין, ובניגוד להוראות סעיף 1 לחוק עוולת מסחריות,

גזל מוניטין, ועשיית עושר שלא במשפט , ובניגוד להוראות סעיף 1 לחוק עשיית עושר.