זועבי נ' עבד אלהאדי ואח'

פסק דין

התביעה

עניינה של התביעה שלפניי בעסקת מכר, במסגרתה החליפו בעלי הדין את רכביהם והוסכם על תוספת תשלום בסך 5,000 ₪ שהתחייב הנתבע 2 להעביר לתובע. לאחר רכישתו, התגלו ברכב שקנה התובע מן הנתבע ליקויים מהותיים; לא בוצעה העברת בעלות ברכב וכן לא הושלמה התמורה בגינו. התובע עותר להורות על ביטול העסקה ולחייב את הנתבע 2 להשיב לו את רכבו. עוד עותר התובע לפיצוי בגין הפרת ההסכם בסך 10,000 ₪.

בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו היה התובע הבעלים של רכב מסוג הונדה, מ.ר. 1218517 (להלן: "רכב ההונדה") אשר היה רשום במשרד הרישוי על שמו של הבעלים הקודם, מר אבו אלדהב עאמר (להלן: "אבו אלדהב"). הנתבע 2 היה במועדים הרלוונטיים לתובענה הבעלים של רכב מסוג פיאט, נושא מ.ר. 9217435 (להלן: "רכב הפיאט") ואשר היה רשום ע"ש אביו, הנתבע 1.

אין מחלוקת בין הצדדים על כך, שביום 08.08.2010 נערכה עסקת החלפת רכבים, במסגרתה מכר הנתבע 2 לתובע את רכב הפיאט שברשותו ובתמורה קיבל לידיו את רכב ההונדה ובתוספת ההפרש בין ערך הרכבים בסך 5,000 ₪. עוד אין חולק, כי במועד הנקוב חתמו התובע והנתבע 2 (בשם אביו הנתבע 1 שעל שמו רשום רכב הפיאט כאמור) על זיכרון דברים ביחס לרכב ההונדה (נספח א' לכתב התביעה). עוד נערך באותו מועד זיכרון דברים נוסף בין הנתבע 2 לבין אבו אלדהב, כיוון שרכב הההונדה היה, כאמור, עדיין רשום ע"ש האחרון. בו ביום העסקה קיבלו התובע והנתבע 2 חזקה ברכבו של האחר והועברה הבעלות ברכב ההונדה על שם הנתבע 2. עוד הוסכם בין הצדדים, כי העברת הבעלות ברכב הפיאט תתבצע על שם אחותו של התובע ביום שישי הקרוב למועד העסקה. אין חולק, כי לנתבע 1 לא הייתה כל מעורבות ישירה בביצוע העסקה וכי פרטי העסקה סוכמו במישרין בין התובע לבין הנתבע 2.

עיקר טענות התובע

התובע טוען, כי הנתבע 2 היפר, הפרה יסודית, את עסקת החליפין ביניהם, באופן המעניק לו את זכות ביטול ההסכם והשבת רכב ההונדה לבעלותו.

לטענתו, הנתבע 2 רימה אותו עת לא גילה לו את מצבו המכאני האמיתי של הרכב וכי כבר בדרכו חזרה ממעמד הרכישה, גילה התובע קיומם של ליקויים מהותיים ברכב הפיאט, שלו ידע על דבר קיומם בזמן אמת לא היה מתקשר עם הנתבע 2 בעסקת החליפין.

בו ביום עסקת החליפין העמיד התובע את רכב הפיאט לבדיקה אצל מכונאי בשם מוחמד עסאם זועבי (להלן: "המכונאי"), שמצא ליקויים במשבת הגה כוח, משבת קלאץ' ומזגן אשר עלות תיקונם מסתכמת באלפי שקלים. מיד עם היוודע דבר הפגמים ברכב, הודיע התובע על כך לנתבע 2 אשר התחייב לשאת בעלויות תיקונם. ברם, הנתבע 2 לא עמד בהבטחותיו לתקן את הליקויים על חשבונו, ועקב כך מסר התובע לנתבע 2 הודעה על ביטול ההסכם.

התובע טוען, כי כלל לא בדק את הרכב בטרם חתם על זיכרון הדברים, ובשל היכרות קודמת בינו לבין הנתבע 2 על רקע יחסי עו"ד - לקוח ששררו ביניהם, הסתמך התובע על הצהרותיו של הנתבע 2 בדבר תקינות רכב הפיאט.

עוד טוען התובע, כי הנתבע 2 לא עמד בהתחייבותו עפ"י הסכם החליפין ולא העביר בעלות ברכב הפיאט ע"ש התובע ואף ביטל ביום 18.08.2010, 10 ימים ממועד העסקה, את רישיון הרכב הנ"ל, ובכך מנע מן התובע לעשות שימוש ברכב הפיאט, בעוד שהוא עצמו החזיק ברכב ההונדה ונהנה מן השימוש בו. לטענתו, ביטול רישיון רכב הפיאט נעשה יומיים בלבד ממועד מכתב ההתראה ששיגר אליו הנתבע 2 ביום 15.08.2010, ובו התריע בפניו על אי תשלום סך של 5,000 ₪. לגישת התובע, התנהגות הנתבע 2 שתוארה לעיל מהווה חוסר תום לב בקיום ההסכם, זאת משלא נתן הנתבע 2 בידי התובע זמן מספיק להסדרת נושא העברת הבעלות ברכב הפיאט.

התובע מוסיף וטוען, כי הנתבע 2 לא השלים את מלוא התמורה המגיעה ממנו בגין רכב ההונדה. במעמד ביצוע העסקה העביר הנתבע 2 לתובע סך של 1,700 ₪ בלבד ונותר חייב סך של 3,300 ₪, בגין תוספת תשלום שהוסכם עליה בגדר זיכרון הדברים עבור הפער בין שווי הרכבים. התובע שולל מכל וכל את טענת הנתבע 2, לפיה שילם סך של 4,800 ₪ במעמד העברת הבעלות ברכב ההונדה, וטוען כי אף לגרסתו של הנתבע 2 הוא לא שילם את מלוא תוספת התשלום המוסכמת.

התובע משתית את תביעתו כנגד הנתבע 2 על עילות חוזיות בגין הטעייה, מצג שווא וחוסר תום לב וטוען בעיקר, כי הנתבע 2 ניצל את תמימותו, חולשתו השכלית והמחלה הנפשית בה לוקה התובע בכדי לרמות אותו.

עיקר סיכומי הנתבעים

הנתבע 2 הכחיש באופן גורף את טענותיו של התובע, ובעיקר הטענה כי רימה או העלים מפני התובע מידע רלוונטי בנוגע למצבו המכאני של רכב הפיאט.

לטענתו, הרכב נבדק ע"י התובע בטרם קיבל את החזקה בו לידיו. תימוכין לכך, ניתן למצוא בזיכרון הדברים שבגדרו הצהיר התובע, כי בדק את הרכב ומצאו לשביעות רצונו.

עוד נטען, כי טענת התובע בדבר קיומם של ליקויים מהותיים ברכב הפיאט, לא הוכחה כלל ועיקר. במהלך הדיון התברר כי המכונאי חסר כל הכשרה מקצועית, ואף קביעתו בדבר קיומם של ליקויים ברכב הפיאט נסמכה על בדיקה ויזואלית-חיצונית בלבד. לגישת הנתבע 2, משלא תמך התובע את תביעתו בחוות דעת של מומחה אודות קיומם של ליקויים מהותיים ברכב הפיאט, הרי שדין תביעתו בהקשר זה להידחות.

הנתבע 2 דוחה, מכל וכל, את טענות התובע בדבר מרמה, הטעיה וחוסר תום לב בעת כריתת עסקת החליפין, וטוען כי התובע התקשר עמו בהסכם לאחר שקרא אותו, הבין את תוכנו וחתם עליו ללא כל אילוץ או הטעיה לאחר שמצא את הרכב לשביעות רצונו.

בהתייחס לסוגיית העברת הבעלות, טוען הנתבע 2 כי סיבת העיכוב בהעברת הבעלות נעוצה בתובע עצמו, אשר לא מסר את פרטי אחותו שעל שמה ביקש לעביר את הבעלות ברכב הפיאט, וזאת כדי שלא תישלל מן התובע קצבת הבטחת הכנסה שהוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי. התובע דחה פעם אחר פעם את ביצוע העברת הבעלות עד שלבסוף נאלץ הנתבע 2 להקפיא את רישיון הרכב במשרד הרישוי על מנת להסיר מעל כתפיו כל אחריות לנעשה ברכב. בטרם עשה זאת, פנה הנתבע 2 אל התובע ביום 15.08.2010 ונתן בידיו האפשרות להסדיר את נושא העברת הבעלות.