זועבי נ' סלימאן

פסק דין

מבוא וטענות הצדדים בתמצית:

בפני תביעה קטנה לתשלום סכום כולל של 10,500 ₪.

לטענת התובעת, נאדיא זועבי (להלן- "התובעת"), בחודש אוקטובר 2012 פנתה לנתבעת לצורך טיפולי פנים ושילמה בגין הטיפול 200 ₪. בגמר הטיפול הוצע לה על ידי הנתבעת שאיבת שומן מהבטן בסכום של 8,500 ₪. התובעת נענתה להצעה זו של הנתבעת ושלמה באופן הבא: (א) 2,000 ₪ במזומן; (ב) 3,000 ₪ באמצעות כרטיס אשראי ו- ; (ג) 3,500 ₪ באמצעות שלוש המחאות. סוכם בין הצדדים כי הטיפול יארך כעשרה מפגשים. ואולם כבר בתום המפגש הראשון החלה התובעת לחוש בכאבים כתוצאה מהטיפול, התובעת ציינה זאת בפני הנתבעת עד אשר זו סילקה את התובעת מהטיפול (לאחר המפגש השלישי). במצב דברים זה ביטלה התובעת את ההמחאה השלישית שמסרה לנתבעת בסך של 1,000 ₪ וכן פנתה בדרישה להשבת מלוא הסכום ששילמה בגין הטיפול הכושל.

לטענת הנתבעת, נג'את סלימאן (להלן- "הנתבעת"), התובעת פנתה אליה לצורך קבלת טיפול פנים וזאת בתמורה לסכום של 3,000 ₪. טיפול זה בוצע בהצלחה והתובעת שילמה בעבורו באמצעות כרטיס אשראי. באשר לטיפול לשאיבת שומן טוענת הנתבעת כי "התובעת לא הזמינה ולא ביקשה כל טיפולי שאיבת שומן, לא בוצעו טיפולים כאלה...מעולם לא הוזמנו טיפולי שאיבת שומן, מעולם לא נתקבל תשלומים כלשהן במזומן ולא בשלושה שיקים" (סע' 9 - 10 בכתב ההגנה). עוד טוענת הנתבעת כי התביעה חסרה אסמכתאות רלבנטיות ובהן חוות דעת רפואית, העתק ההמחאות הנטענות וכיו'.

דיון:

ביום 19.2.2014 התקיים בפני דיון. מטעם התובעת התייצבה התובעת בעצמה וכן בעלה ושני בנותיה, התובעת ובעלה העידו בעצמם. מטעם הנתבעת התייצבה הנתבעת בעצמה וכן בעלה, אלו העידו בעצמם.

בעלה של התובעת, אשר אינה בקיאה בשפה העברית, העיד: "התובעת הלכה לעשות טיפול שאיבת שומן וגם עשתה טיפול פנים. היא שילמה לה כספים על זה, אחרי טיפול ראשון שהיא הרגישה כאבים וגם פעם היא גירשה את התובעת מהמקום. התובעת שילמה במזומן, בצ'קים ובאשראי. אני מציג תשלום אשראי על סך כל העסקה 3,000 ₪, בדף החשבון שולם תשלום אחד. יש עוד שלוש צ'קים שהיא הזמינה אותם מהבנק ועדיין לא הגיעו. נתנו לה זריקות בבטן והיא ישבה בבית שלושה ימים עם כאבים. אני שאלתי אותה מה זה? והיא אמרה שהנתבעת אמרה שנשרף השומן, החומר עובד ושורף את השומן. אחרי שלושה מפגשים והיה אמור להיות עשר, התובעת היתה מתעייפת מהטיפול אז היא הפסיקה ורצתה את הכסף בחזרה. הנתבעת גירשה אותה" (פרוטוקול הדיון עמ' 1 ש' 14 - 22).

מטענות הצדדים כפי שהועלו בכתבי טענותיהם וכפי שהעיד בעלה של התובעת עולה כי התובעת טוענת שהתקשרה בהסכם לקבלת טיפולי שאיבת שומן ואילו הנתבעת מכחישה מכל וכל ההתקשרות על כל פרטיה. ואולם בדיון שהתקיים בפני עלתה תמונה שונה.

כך הנתבעת העידה, לראשונה, כי: "התובעת היא מטופלת שלי מזמן היא באה אלי לעשות טיפול פנים לחידוש העור שילמה לי 3,000 ₪ בכרטיס אשראי. זה אני מודה. אין לה תלונה על הטיפול פנים. היא מתלוננת על הטיפול של השאיבת שומן, זה לא שייך אלי. זה שייך לרופאה הרוסיה שיש חדרים, ובכל חדר יש מישהו אחר, אז למה אני פה. זה נמצא בכפר קמא. הרופאה, שמה ד"ר ויולה, לא עובדת אצלי, היא שוכרת חדר ממני. אנחנו לא בע"מ משותף, בגלל זה אני רוצה לראות צילום של הצ'קים לראות מי פרע אותם" (פרוטוקול הדיון עמ' 3 ש' 7 - 12).

והנה, בדיון שהתקיים בפני עלתה מפי הנתבעת גרסה אשר אין לא כל אזכור בכתב הגנתה ולו במרומז. יתרה מזאת, הנתבעת אשר הכחישה מכל וכל את עצם קיומן של ההמחאות בכתב הגנתה אף העידה בפני כי היא זו שכתבה את ההמחאות בעבור התובעת שכן זו אינה בקיאה בשפה העברית (פרוטוקול הדיון עמ' 2 ש' 16 - 17) ואם לא די בכך אף הודתה כי היא הציעה לתובעת טיפולי שאיבת שומן, אך לגרסתה הצעה זו התייחסה לד"ר ויולה אשר שוכרת ממנה חדר בקליניקה שלה (פרוטוקול הדיון עמ' 2 ש' 19 - 20).

לא ניתן להתעלם מהתנהלות זו של הנתבעת אשר תחילה הכחישה מכל וכל ואט אט בדיון שהתקיים בפני העידה כי הייתה מודעת לעסקה לטיפולי שאיבת השומן, לקיומן של ההמחאות ועל עצם קבלת הטיפול. עוד קשרה עצמה הנתבעת לסכום הנטען ששולם באמצעות כרטיס אשראי בסך של 3,000 ₪ אך לטענתה סכום זה שולם בעבור טיפולי פנים. באשר למבצע טיפול שאיבת השומן בעוד שנטען על ידי הנתבעת כי הטיפול נעשה באמצעות ד"ר ויולה, הרי שהנתבעת לא טרחה לזמנה להעיד בפני וגרסתה לא הוצגה בפני בית המשפט. מה גם שכאשר נשאלה הנתבעת באשר לגובה הסכום המופרז אשר אינו מתיישב עם עלות טיפול פנים, לא היה לנתבעת הסבר המניח את הדעת (פרוטוקול הדיון עמ' 2 ש' 15).

מנגד, התובעת לא טרחה ולא צירפה לכתב התביעה ואף לא הגישה בדיון שהתקיים בפני כל אסמכתא שתעיד בדבר מלוא פרטי העסקה ויוסבר- לא הוצגו בפני העתקי ההמחאות או אסמכתאות רלבנטיות אחרות.

נוכח כל האמור ובשים לב לסוג ההליך הנדון ולאחר שהתרשמתי מעדויות הצדדים בפני הנני קובעת כי אכן נרקמה עסקה לשאיבת שומן בין הצדדים וכי עסקה זו לא הושלמה במלואה וכי זאת נעשה בנסיבות המתוארות על ידי התובעת. באשר לתמורה המגיעה לידי התובעת בחזרה הנני קובעת כי זו עומדת על סך של 3,000 ₪. שכן באשר לגובה החיוב בכרטיס האשראי אין חולק כפי שעולה מטענות הצדדים כאמור לעיל. נוסף על סכום זה הנני סבורה כי התובעת זכאית לפיצוי בסך של 500 ₪ בגין עוגמת הנפש אשר נגרמה לה בגין השתלשלות הדברים המתוארים לעיל.

לסיכום:

הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 3,500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת בגין הוצאות משפט סכום של 750 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג אדר תשע"ד, 23 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: