זועבי נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי שתי בקשות להארכת מועד להגשת בקשה להשפט.

החלטה זו מתייחסת הן לדוח 10110165270 מושא תיק בימ"ש זה (להלן "דוח 1" / "תיק 1") והן לדוח 102132387 מושא תיק בימ"ש 5553-03-12 (להלן "דוח 2" / "תיק 2"), שעניינם נהיגה ללא חגורת בטיחות.

טיעוני הצדדים

ביום 22.3.12 הגיש המבקש בקשה להשפט בגין שני הדוחות הרשומים לעיל, עם זאת המבקש צרף לשתי הבקשות את אותו הדוח, מושא תיק בימ"ש 5552-03-12. בשתי הבקשות טען המבקש כי היה חגור ועל כן שוטר מסוים, שרשם לו את שני הדוחות עשה כן מסיבות, שאינן ענייניות. כמו כן, לטענת המבקש, הדברים הרשומים בפרק "דברי הנהג" אינם הדברים שאמר בעת הארועים והחתימה על גבי הדוח אינה חתימתו כך שעפ"י "שיטת הניקוד הדרקונית" הוא נענש בגין עבירות שלא ביצע.

ביום 22.4.12 הוגשו תגובות התביעה הנפרדות לכל תיק, לפיהן הנה מתנגדת לבקשות. בשתי תגובותיה ציינה התביעה, כי טיעונו של המבקש, לפיו אותו השוטר רשם לו מספר דוחות, ביניהם הדוחות הנדונים, משוללת כל יסוד מאחר שהדוחות נרשמו על ידי שוטרים שונים. התביעה צרפה לתגובתה העתק של דוח 2 לביסוס טעון זה.

עוד הוסיפה התביעה כי המבקש לא הגיש בקשות להשפט במועדים הקבועים בחוק ומקורן של הגשת הבקשות הינו בצבירת ניקוד לחובתו של המבקש במשרד הרישוי ותו לא.

לעניין תיק 5553-03-12 הוסיפה התביעה כי דוח מושא תיק זה שולם ביום 18.10.10 כך שבהתאם להוראות החוק, ניתן לראות במבקש כמי שהורשע ונגזר דינו.

דיון והכרעה

לעניין תיק 1, המבקש הגיש את בקשתו להשפט באיחור של כתשעה חודשים ללא הסבר מניח את הדעת לאיחור זה.

טענתו כי אותו השוטר רשם לו דוחות אלה ואחרים מסיבות שאינן ענייניות תמוה נוכח העובדה כי שוטרים שונים רשמו לו דוחות אלו.

כמו כן, נשמטת היריעה תחת טיעוניו, שלא גובו בתעוד כלשהו, לפיהם דבריו לא נרשמו כהווייתם והחתימה על גבי הדוחות אינה חתימתו. על גבי דוח 1 נראית חתימתו הנחזית של המבקש ואילו במקום המיועד לחתימת המקבל על גבי דוח 2 נרשם כי הדוח "נמסר" למבקש.

עוד עולה מדבריו של המבקש, כי הסיבה בגינה הגיש בקשה להשפט נעוצה בזקיפת ניקוד לחובתו במשרד הרישוי ועפ"י הפסיקה המחייבת, טעון זה אינו מהווה עילה למתן ארכה להשפט.

לפיכך, לא מצאתי בנימוקי הבקשה עילה למתן ארכה להגיש בקשה להשפט בגין תיק 1.

לעניין תיק 2, המבקש הגיש את בקשתו להשפט בשיהוי רב ולאחר כשנתיים ותשעה חודשים, ללא סיבה מניחה את הדעת לאיחור זה ואף לאחר ששילם דוח זה ביום 18.10.10.

לעניין הטיעונים בגין מתן דוח מסיבות שאינן ענייניות, שינוי דברי הנהג וחתימתו ראו דוח 1 לעיל.

לא זו אף זו, עפ"י בדיקת התביעה המבקש שילם דוח זה ועל כן, עפ"י החוק הוא מוחזק כמי שהודה בביצועה של העבירה, הורשע בה ונגזר דינו.

בנוסף, עולה מן הבקשה שאף הגשת הבקשה בתיק 2 נבעה מזקיפת נקודות לחובתו של המבקש וכאמור, סיבה זו אינה מהווה עילה למתן ארכה להשפט.

נוכח האמור לעיל, אינני רואה מקום להענות לבקשה למתן ארכה להשפט גם בגין תיק 2.

אשר על כן, שתי הבקשות נדחות.