זועבי נ' זקלין

החלטה

העניין שבפני, בקשת התובע לביטולה של החלטתי מיום 7.1.2014, המורה על מחיקת התובענה השטרית וסגירת תיק ההוצאה לפועל מס' 02-54001-12-3 בהיעדר התייצבותו של התובע ובהיעדר פרטים נוספים עליהם הוריתי בהחלטה קודמת.

אקדים ואומר, כי דינה של הבקשה להידחות.

מדובר בתובענה שטרית, המבוססת על המחאה מס' 10234 ע"ס 2,600 ₪, אשר לא ברור לפקודת מי היא עשויה, ולא ברור מאיזו סיבה התובע אוחז בה.

הנתבעת הגישה התנגדותה לביצוע השטר וטענה כי בחודש מרץ 2009 התבצעה פריצה לבית מגוריה בו התגוררה בעבר (הנתבעת עברה להתגורר באוסטרליה בשנת 2010), המצוי בכפר יונה, ובמסגרת זאת נגנבו ממנה ארנקים, תיקים, כסף מזומן, כרטיסי אשראי, פנקס שיקים וכן שתי מכוניות שלה ושל בעלה.

בתגובה, מציינת הנתבעת, כי פנתה בצורה מידית לבנק וביקשה לבטל את כל ההמחאות בפנקס אשר נגנב, ביניהן ההמחאה נשוא התנגדות זאת, אשר אף אינה חתומה על ידה.

הואיל וטענות ההגנה היו כי ההמחאה נגנבה וזויפה, הוריתי לתובע ביום 12.9.2013 להשיב להתנגדות בתוך 30 ימים מאותו מועד, ובמסגרת זאת התובע התבקש להבהיר מהן נסיבות קבלת ההמחאה בידיו;

הדיון בהתנגדות נקבע ליום 7.1.2014, ובכל התקופה עד למועד הדיון, לא נמסרה תגובת התובע; במועד הקבוע לדיון התייצב ב"כ הנתבעת, ציין כי שוחח עם ב"כ התובע אשר הודיע כי הוא עומד להגיע (אם כי לאחר), ובחלוף שעה של המתנה, בהיעדר התייצבות מטעם התובע, התובענה נמחקה.

כעת מבקש התובע לבטל את ההחלטה המורה על מחיקת התובענה וסגירת תיק ההוצאה לפועל; ב"כ התובע הסביר את סיבת אי התייצבותו לדיון, אולם גם הפעם, הבקשה שותקת בהקשר של נסיבות קבלת השטר;

הואיל וכלל יסוד בהליך השיפוטי התקין, קובע כי יש ליתן לנתבע את יומו בביהמ"ש, ככל שניתן היה פסק דין אשר נפל בנתינתו פגם, לא היו נבחנות טענות ההגנה. ראה לענין זה, מ. קשת, "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי", מה' 15, עמ' 1213, וכן ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח' 395. במקרה דנן, לא פגם במתן פסק הדין נפל, אלא מדובר בשגגה אצל ב"כ התובע.

להבדיל, בימ"ש מאבחן בין פסק דין אשר ניתן על פי צד אחד שלא כהלכה, לבין פסק דין אשר ניתן כהלכה (ראה ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני ואח', פ"ד מח (1) 830), ובמסגרת זאת, רשאי לבטל ביהמ"ש את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי הצד אשר ביצע את המחדל הדיוני. אוסיף ואציין, כי על פי פסיקת בתי המשפט, קיימים יחסי גומלין בין שני שיקולים אלו – וככל שהתשובה לאחד מהם משכנעת יותר, כך קטן המשקל שיש לייחס לאחר (ראה לענין זה, ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז (4) 133).

במסגרת הפעלת אותו שיקול דעת, על מבקש הביטול לפרט טענותיו, שכן השיקול המהותי בעת שמבוקש ביטולו של פסק דין או ביטול ההחלטה, הינו סיכויי ההגנה, שכן אין טעם, תועלת או הצדקה, לביטול פסק דין, כשאין תוחלת לטענות המועלות (וכל עוד לא נפל פגם בהליכי במסגרתם ניתן פסק הדין). ראה לענין זה, ע"א 422/63 חצרוני נ' מחמוד עבד אל חי, פ"ד יח (1) 67.

גם כעת, בהיעדר תשובת התובע לנסיבות קבלת ההמחאה, דינה של הבקשה לביטול ההחלטה – להידחות.

היעדר המענה, בהקשר זה, אינו עומד לבדו. ניכר מתצהירי הנתבעת כי חותמת את שמה בשפה האנגלית, באופן השונה מהותית ובצורה ניכרת ובולטת לעין מהחתימה על גבי ההמחאה; ניכר עוד כי לא הנתבעת רשמה את הסכום שבהמחאה, על גביה נרשם: "אלביים ושש מאות ₪ בלבד", ואופן הרישום מרמז על זהות עורך השטר; מועד פירעון השטר הינו בחודש אוגוסט 2009, בעוד התלונה בגין גניבת השטר הוגשה כחמישה חודשים קודם לכן;

צירופם של כל אלה, לרבות המחדל הדיוני של אי מסירת האינפורמציה אשר נתבקשה, התעלמות מהחלטת ביהמ"ש, והמחדל הדיוני, מצדיקים שלא להידרש לדיון מחודש בתובענה, כאשר החיוב הראוי בהוצאות עלול לעלות על ערך השטר עשרות מונים, בשים לב לכך כי הנתבעת מתגוררת באוסטרליה;

לאור כל האמור, הבקשה לביטול החלטה נדחית.

לא מצאתי לנכון להוסיף על ההוצאות אשר נפסקו בהקשר זה.

ניתנה היום, כ"א אדר ב תשע"ד, 23 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: