חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

זועבי נ' זועבי ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
3147-10-08
12.9.2013
בפני :
עירית הוד

- נגד -
:
האשם זועבי
:
1. עבד אלרחמן עבדא זועבי
2. עבד אל סלאם עבד זועבי
3. עבד אללה עבד אל זועבי

החלטה

החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

לפני בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

המבקש הגיש נגד המשיבים תביעה לסילוק יד במקרקעין ובמסגרתה טען, כי הם יצקו משטח בטון לאורך כ- 6 מטר בעומק כ- 3 מטר בתוך חלקתו, תוך הסגת גבול. המבקש עתר, כי בית המשפט יורה למשיבים לסלק כל יציקת בטון ו/או חפץ שהונח על ידם בחלקתו.

במסגרת דיון אשר נערך ביום 30.11.10 הודיע בא כוח המשיבים, כי הם הורידו את רוב משטח הבטון וכי נותרו סנטימטרים בודדים אשר הם יורידו תוך 30 יום. בנסיבות האמורות התקבלה התובענה ונקבע, כי על המשיבים לסלק ידם משטחו של המבקש ולהסיר את רצועת הבטון אשר נותרה בשטחו.

לאחר מתן פסק הדין הגיש המבקש בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט וטען, כי המשיבים לא סילקו את רצפת הבטון על אף שהמועד אשר נקבע לכך בפסק הדין חלף. בתגובה טענו המשיבים, כי הם מילאו אחר פסק הדין כלשונו ולפי מהותו. בהחלטה נקבע, כי פסק הדין קבע, כי על המשיבים לסלק ידם משטחו של המבקש אולם כתב התביעה נולד בעקבות יציקת משטח בטון לאורך שישה מטרים ורוחב שלוש מטרים ונקבע, כי על המשיבים להסיר את רצועת הבטון שנותרה. עוד נקבע, כי לא מן הנמנע שהמשיבים סברו כי הם קיימו את הוראות פסק הדין בכך שהסירו את רצועת הבטון הצרה ולא את כל משטח הבטון הפולש לחלקתו של המבקש ובנסיבות אלו נדחתה הבקשה לפי פקודת הביזיון ונקבע, כי על המשיבים לסלק את כל משטח הבטון הפולש לשטחו של המבקש בגבול בין החלקות.

בהמשך הגיש המבקש בקשה נוספת לפי פקודת ביזיון בית המשפט, היא הבקשה בה עסקינן. במסגרת הבקשה האמורה טען המבקש, כי המשיבים הותירו חלק ממשטח הבטון בגודל של 2 מטר על 0.4 מטר אותו כיסו בבלוקים. עוד טען, כי במועד הפינוי השאירו המשיבים בחלקתו ערימת שברי משטח בטון וכי הניחו במקום המשטח המקורי קרצוף אספלט. לטענתו, הוראות בית המשפט למשיבים לסלק את משטח הבטון נועדו לסלק את מלוא המשטח ולא את חלקו וכן לסילוק הפסולת וכי הכוונה לא הייתה, כי המשיבים יותירו את הפסולת בחלקה שלו או, כי יחליפו את המשטח בקרצוף. המבקש טוען, כי פיזור קרצוף אספלט באותו מקום בו היה המשטח וכן הותרת הפסולת במקום מהווים ביזיון החלטות בית המשפט.

המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי דינה להדחות. לטענתם, המבקש אינו הבעלים של החלקה והוא השיג פסק דין בדרך רמייה ועל כן דין פסק הדין להתבטל וכך גם ההליכים שנעשו במסגרתו.

עוד טוענים המשיבים, כי נימוקי המבקש המפורטים בבקשת הביזיון הינם למעשה תביעה חדשה עם עילת תביעה אחרת שאינה קשורה לתביעה שעסקה בסילוק משטח הבטון. לטענתם, המבקש עושה שימוש לרעה כאשר מעלה טענותיו בדרך של בקשת ביזיון. עוד טוענים, כי לבית המשפט אין סמכות לדון בתביעה חדשה בדרך של בקשת ביזיון.

באשר לבלוקים אשר נבנו על חלק ממשטח הבטון טוענים המשיבים, כי כל משטח הבטון נשוא ת.א 3147-10-08 ונשוא ההחלטה מיום 10.10.11 סולק לפני זמן רב. לטענתם, משטח הבטון הפולש לשטח המבקש בגבול בין החלקות סולק, בהתאם להחלטה מיום 10.10.11.

המשיבים טוענים, כי אין ממש בטענה לפיה נותר חלק ממשטח הבטון בגודל של 2 מטר על 0.4 אותו כיסו בבלוקים. לטענתם, הטענה מועלית על ידי המבקש רק בשלב זה למרות שמהתמונות אשר הגישו הצדדים במסגרת ההליך עצמו עולה, כי הבלוקים היו בנויים בטרם החל ההליך האמור. המשיבים טוענים, כי לא בכדי המבקש אינו מפרט מתי הם כיסו, כביכול, את המשטח שנותר בבלוקים שכן טענה זו משוללת יסוד. לטענתם, הבלוקים נבנו על ידי אביו של המבקש לפני למעלה מארבעים שנה ועל כן אף אם יש טענה בעניין זה הרי שהיא התיישנה.

באשר לשברי הבטון אשר המבקש טוען שהמשיבים השאירו במקום טענו המשיבים, כי המקום אשר צילם המבקש הינו שטח נטוש אשר מצויה בו פסולת שהשאירו המבקש ובני ביתו. לטענתם, הם לא השאירו שברי משטח בטון בתוך חלקתו של המבקש.

לטענת המשיבים, אין ממש בטענה לפיה החליפו את משטח הבטון בקרצוף. לטענתם, מדובר במצב קיים מזה עשרות שנים וטענות המבקש בעניין זה התיישנו. בנוסף טוענים, כי מדובר בטענות חדשות אשר לא הועלו במסגרת התביעה העיקרית ופסק הדין.

לבסוף שבו המשיבים וטענו, כי מילאו את פסק הדין כלשונו והסירו את משטח הבטון.

הראיות

בדיון אשר נערך ביום 10.12.12 העידו מר יוסף זועבי (להלן: "יוסף")- אחיו של המבקש והמשיב מס' 1. הצדדים הגישו ראיותיהם וסיכמו טענותיהם בכתב.

דיון ומסקנות

האם המשיבים ביזו את החלטות בית המשפט אם לאו. זו השאלה המסורה להכרעתי במסגרת החלטה זו.

לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי, כי דין הבקשה להדחות, כפי שיפורט.

כאמור לעיל, במסגרת כתב התביעה עתר המבקש, כי בית המשפט יחייב את המשיבים לסלק את רצועת הבטון אשר הסיגה את גבולו ובמסגרת פסק הדין ניתן לו הסעד המבוקש. בהחלטה אשר ניתנה בעקבות הבקשה הראשונה לפי פקודת ביזיון בית המשפט נקבע, כי על המשיבים לסלק את כל משטח הבטון הפולש לשטח המבקש בגבול בין החלקות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>