זועבי נ' זועבי

החלטה

1.לפניי בקשה למתן צו עיקול זמני, במעמד צד אחד, לפיה נתבקש בית הדין להטיל עיקול זמני, עד לסכום של 50,000 ₪, על הכספים המגיעים ו/או שיגיעו למשיב ("הנתבע"), המוחזקים בידי המחזיקים אשר פרטיהם צוינו בבקשה, זאת עד למתן פסק דין בתובענה אשר הוגשה על ידי המבקש ("התובע") נגד הנתבע (להלן: "הבקשה").

 2.        להלן עיקר הטענות והעובדות כפי שעולות מהבקשה:     

א.המשיב, החל את עבודתו בשירות המבקש ביום 1.1.2005.

בשנת 2009 קיבל המשיב מהמבקש הלוואה בסך של 31,000 ₪ והתחייב כי יפרע אותה בתשלומים חודשיים שיקוזזו משכרו מדי חודש בחודשו.

ב.המבקש ועל מנת להבטיח את פירעון ההלוואה קיבל מהמשיב 10 המחאות בסך של 3,000 כל אחת והמחאה נוספת על סך של 1,000 ₪, המחאות המשוכות מחשבונה של רעיית המשיב, גב' זועבי סולאפה.

המבקש ביקש מהמשיב שלא לעזוב את עבודתו עד לפירעון מלוא סכום ההלוואה שנטל וכך הוסכם.

ג. המשיב ולאחר שקיבל את סכום ההלואה החזיר אך ורק תשלום אחד בסך של 3,000 ₪ ואילו יתר התשלומים טרם שולמו, שכן הוא סיים את עבודתו ואף הגדיל והגיש תביעה כנגד המבקש בבית דין זה במסגרת תיק 18988-07-10 לצורך קבלת זכויות שונות.

ד.בין לבין, ההמחאות שנמסרו למבקש לא כובדו ומשכך פנה ללשכת ההוצאה לפועל בנצרת שם נפתח ביום 20.1.10 תיק הוצאה לפעול כנגד רעיית המשיב.

רעייתו של המשיב, גב' סולאפה, הגישה התנגדות אשר טרם נידונה ושלגרסתו של ב"כ המבקש, סיכוייה אפסיים.

ה.המבקש הוסיף כי במסגרת ההתנגדות בתיק ההוצאה לפועל, הגיש המשיב תצהיר מטעמו בו הוא הודה בקבלת ההלוואה מהמבקש (ראו נספח ד' לבקשה).

ו.המשיב מצוי במצב כלכלי קשה וכנגדו נפתחו תיקי הוצאה לפועל כך שעם מתן פסק דין בתיק יהיה קשה למבקש לממש את פרי זכייתו.

ז.מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקש וכל התנאים שנקבעו בתקנות לצורך מתן הצו מתקיימים ומשכך יש להיעתר לבקשה ולהורות על מתן צו עיקול כמבוקש.

 3.        המסגרת הנורמטיבית:

א.תקנה 129 (1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן: "תקנות בית הדין לעבודה") מפנה את בית הדין, בבואו לדון בבקשה למתן סעד זמני, לתקנות 360 עד 387 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין").

 תקנה 362 לתקנות סדר הדין קובעת כדלקמן:

"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות לפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:

(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;