זועבי יוסף ראפע נ' רשות שדות התעופה

פסק דין

1.על פי כתב התביעה, התובע תושב קיבוץ אילות הזמין אצל חברת ישראייר, טיסה מאילת לשדה התעופה בחיפה ביום 24.06.2007 בשעה 13:00. לטענת התובע הוא התייצב בשעה 11:30, ובשעה שנבדק על ידי אנשי הביטחון הוא הועבר למחסן עלוב ומבודד ונדרש להמתין.

בזמן ההמתנה הוצמד אליו שוטר שמנע ממנו לגשת לשירותים ו/או לשתות, והוא שוחרר מהבידוק הביטחוני רק לאחר השעה 14:00, כאשר מטוסו כבר המריא, ובכך העמיד את סכום תביעתו על סך של 50,371 ₪.

לטענת התובע נפגע כבודו וחופש תנועתו, ונגרם לו סבל ונזק נפשי בלתי ממוני, כתוצאה מהמעשים או המחדלים של הנתבעת, כמפורט בכתב התביעה, ולטענתו הנתבעת היא אחראית להתרחשות הנזק, בכך בין השאר שלא נקטה זהירות סבירה, וכתוצאה מפעולותיה נאלץ לחזור לבית הוריו באמצעות תחבורה ציבורית, אליו הגיע רק בחצות הליל ובכך לא הספיק להשתתף במסיבת החינה של כלת אחיו.

2.הנתבעת - רשות שדות התעופה, טוענת כי על פי הוראות סעיף 19 לחוק הטייס, קיימת חסינות בתביעות כגון זו, וכי חוק הטייס מציין מפורשות כי חסינות חלה על מנהל שדה התעופה ומפעיל מתקן תעופתי, כדוגמת הנתבעת, החסינות הינה חסינות מהותית, וזאת בשל היות תחום התעופה רגיש מבחינה בטיחותית, המחייב מטבעו בידוק קפדני, זאת באופן שוטף תוך לחצים ועומסים בזמן אמת ותוך זמן קצר, ומתוך כך ביקשה הנתבעת למחוק את התביעה. כמו כן פרטה הנתבעת את טענותיה בתגובה לטענות התובע.

לטענת הנתבעת התובע הגיע רק 50 דקות לפני הטיסה, ולא כפי שנטען על ידו, ובכך הביא לתוצאה שארעה. כמו כן לטענת הנתבעת מקום הבידוק איננו מחסן עלוב ומבודד, כי אם חדר נפרד בו נערכת בדיקה גופנית תוך שמירה על צניעות פרטיות הנבדק, וכן הנתבעת מאפשרת לכל נוסע וגם לתובע, לגשת לשירותים בליווי איש ביטחון, וגם גישה למזנון, ואף מעמידה לרשות הנבדקים מי שתייה וסוכריות לכיבוד.

עוד עולה מכתב ההגנה כי לטענת הנתבעת התובע לא שיתף פעולה עם אנשי ביטחון, התחצף ואיים כי יגיש תלונות כנגדם, ומתוך כך מבקשת הנתבעת לדחות את טענות התובע, תוך שלעניין הנזק, טוענת הנתבעת, כי בנוסף לעובדה כי אין היא חבה בנזיקין בגין פעולותיה במקרה זה, התובע יכול היה לטוס מאוחר יותר בטיסות רבות שהיו באותו יום זמינות עבורו, ומשלא עשה כן למרות שהוצע לו לעשות כך, הרי שהוא גרם בהתנהגותו לנזקיו.

עוד טוענת הנתבעת כי אין כל פירוט לסכומי הנזק הנתבעים על ידי התובע.

3.שמעתי את עדותו של התובע בפניי בה חזר על עיקרי הדברים המופיעים בכתב התביעה, כאשר התובע מפרט כי בסביבות השעה 11:30 ביום האירוע, המתין בערך כשעה עד לבידוק הביטחוני ונלקח לחדר, נבדק בשערותיו לאחר שהתבקש להוריד את בגדיו ונשאר לבוש בתחתונים בלבד, כאשר בשעה 14:00 לערך הסתיימה הבדיקה.

התובע מאשר כי לא בדק אם יש טיסות אחרות באותו יום, ולטענתו חש פגוע ולא ביקש לברר אם קיימות טיסות אחרות.

עוד הוסיף התובע כי בזמן האירוע היה ללא מזוודה ובידו רק תעודת זהות ומכשיר פלאפון, וכשבוע מאוחר יותר, פנה לחברת ישראייר בדרישה לקבלת החזר שווי כרטיס הטיסה, אולם הפנו אותו לרשות שדות התעופה, כאשר שם סרבו לפניותיו, ומכאן הוגשה תביעתו.

במהלך החקירה הנגדית התובע אישר כי הוא עובד בתחנת ההסגר בקיבוץ אילות, והוא אחראי לשלום החיות במקום, וכן אישר כי מאז אותו מקרה, ביקר בשדה התעופה למטרת טיסה.

זולת התובע לא נשמעו עדים נוספים.

4.הנתבעת העידה מטעמה את מר יניב בניטה, קצין הביטחון שהינו מנהל ביטחון בשדה התעופה, אשר נכח בתפקידו ביום האירוע, ולטענתו על פי הרישומים התובע הגיע לדלפק רק 50 דקות לפני הטיסה, ובהיותו אחראי איננו נוכח בכל אחד מהאירועים שבמקום, ואותו איש ביטחון שטיפל בתובע הינו אדם בשם דורון ברטפלד אשר איננו בארץ והוא עובד כעת בתפקיד דומה בבנקוק שבתאילנד. העד, יניב בניטה , הסביר כי הגיש תצהיר עדות ראשית לאחר שבדק את הדברים מכל הנוגעים בדבר, בהיותו אחראי במקום ביום האירוע, זאת היות ויש נפח פעילות גדול בשדה התעופה, לא יכול הוא להיות נוכח בכל מקרה, והוא מקבל דיווח, וידיעתו את הפרטים הינה על סמך מסמכים שמוגשים לו והשיחות שלו עם הנוגעים בדבר.

עוד עולה מהעדות כי הבידוק נעשה בתנאים הולמים, בחדר המיועד לכך, והוגשו תמונות נ/ 1 א' ו – ב' שהעד אישר כי הן מתארות את החדרון בו נעשות הבדיקות. העד הוסיף כי על פי לוח הטיסות המפורט של אותו יום, היו לאחר השעה שתיים כשמונה עשר טיסות לתל אביב ולחיפה, כאשר כל שעה יוצאות כשלוש טיסות בערך, וכי גם בשעה 17:10 הייתה טיסה מאילת לחיפה.

הצדדים סיכמו בפני את טענותיהם, כאשר ב"כ התובע חזר על טענתו כי אין לקבל את המסמך שצורף לתצהיר בהיותו עדות על פי השמועה.

5.דיון והכרעה

ראשית דבר, באשר לטענת התובע לעניין העדר קבילות המסמך שסומן כנספח א' לתצהיר הנתבעת, הרי שלא מצאתי מקום לקבל הטענה. המדובר במסמך שאומנם נערך ונחתם על ידי אדם אחר, עובד בשם דורון ברטפלד שעבד אצל הנתבעת ביום האירוע, וכעת מועסק בתפקיד דומה בבנקוק שבתאילנד.

העד שהעיד מטעם הנתבעת הינו מנהל ביטחון בשדה התעופה, פרטי האירוע מוכרים לו, הוא זה שקיבל דיווח מלא וחקר את האירוע, ובמצב דברים זה כאשר מדובר במסמך המצטרף לעדותו,ונושא את חותמת רשות שדות התעופה, ומהווה תרשומת שביצע עובד הכפוף לו, הרי שהמסמך קביל.

אומנם לעניין משקלו של המסמך, שיקול הדעת של בית המשפט לבחון את משקלו וליחס לו את המשמעות המתאימה כחלק ממארג הראיות שבאות בפני בית המשפט. ואולם בסוגית הקבילות – המסמך קביל ואינני מקבל את הטענה כי מדובר בעדות מפי השמועה, באשר לנתונים העולים מהמסמך, לעניין משך זמן הבידוק וזמן ההגעה לדלפק. יתר נתונים במסמך נדחים על ידי לאור העדר עדותו של רושם המסמך.